מבחן המפלגות
הוועדה לשוויון בנטל הגיוס לצה"ל הגיעה להמלצות שהן היפוכה של הסיסמה האולימפית הקלאסית. הדו"ח של יעקב פרי וחבריו מציע לגייס את החרדים בשיטה שהיא לאט יותר, נמוך יותר, חלש יותר. בכל זאת מדובר בצעד ראשון בכיוון הנכון המצריך מתווה שיפורים.
עם פרסום הטיוטה שלשום הופך הנושא לא רק לדיון ציבורי בגיוס חרדים לצה"ל ולשירות הלאומי אלא גם לנייר לקמוס לבחינת היושרה, האינטגריטי, של המפלגות. הן חייבות להתייחס להצעה ועושות ככל יכולתן לחמוק ממנה כאילו היתה תפוח אדמה לוהט.
אין ספק שבעיית גיוס החרדים מרכזית, אבל אינה יחידה. מדוע הפטור הסיטוני לערבים? ומה על הפטור הגובל בשערורייה של הבאת פתקי השתמטות מאת קציני בריאות נפש או פסיכיאטרים בשירות הציבור הכללי־חילוני?
אין מניעה שוועדת פרי תמשיך בעבודתה ותגיש המלצותיה בסוגיות אלה בהקדם. אך הצורך בכך אינו מעכב את ההצעה לתקן את ההשתמטות החרדית מכל מחויבות לביטחון המדינה. בנקודה זו יש המלצות, ואם הן ראויות - יש לבצען ללא דיחוי אף שנותרו נושאים נוספים לתיקון.
רק שבנקודה זו נגלה שפל הרוח של המפלגות. אביגדור ליברמן מעוניין ביחסים טובים עם החרדים ונסוג מהצורך לגייסם בתירוץ שבד בבד יש למצוא מסגרות כאלה גם לערבים; ומאכזב ממנו ששר ערכי כאורי אריאל מהבית היהודי חוזר על מנטרת ההתניה של ליברמן מישראל ביתנו. גם הוא מתנגד לגיוס החרדים בלי הערבים למרות שההשתמטות עושה שמות בנוער הכיפות הסרוגות המתנדב ליחידות הלוחמות.
אפשר להסיק את המסקנה הצורבת כי החרדים חדרו לבית היהודי; שהם מתחילים לבצע בה אם לא השתלטות עוינת זרה כי אז השפעה עוינת; ושאריאל ונפתלי בנט ושאר מי שהופיעו כאבירי הפוליטיקה החדשה כשלו במבחנם הציבורי הראשון כאילו באו דווקא מהעולם הישן של עסקני הציבור והמפלגות.
אם ישראל ביתנו והבית היהודי מפנות עורף לגיוס החרדים - מה לציבור שילין על האחרות? ובכל זאת, היכן הליכוד? מדוע סגן שר הביטחון דני דנון - הוא, בתפקידו - סוכך על ההשתמטות החרדית בטענה כי יש לגייס מייד גם את הערבים? והיכן כל הנהגת הליכוד, שטרם יצאה להיאבק למען השוויון בנטל? כולם נתקפו במחלת זכות השתיקה.
למרבה הצער גם האופוזיציה הרשמית. שלי יחימוביץ' סבורה כי נושא השוויון בנטל לא מעניין את ציבור הבוחרים, ואולי מקווה כי הגמגום של העבודה בונה את קואליציית העתיד שלה עם החרדים; ומרצ ממילא רחוקה מסוגיה זו.
ועדת פרי הציעה את המזער הנחוץ כדי לשמור על כבודה של המערכת הפוליטית. אם גם זה אינו יכול להתבצע כי אז כולם, קואליציה כאופוזיציה, ראויים להבעת אי אמון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו