צה"ל - ועד העובדים החזק בישראל

הנתון המעודד ביותר בוויכוח שהסתיים אתמול על תקציב הביטחון (עד לפעם הבאה) הוא שמשרדי האוצר והביטחון הצליחו להתנהג לשם שינוי בבגרות. בלי ספינים, בלי סכינים, בלי טריקים מלוכלכים. הדיון היה ענייני ויעיל, ובסופו שני הצדדים הודיעו שהם מכבדים את הסיכום שהושג (עד לפעם הבאה).

ואחרי שאמרנו את הדברים האלה, נשארים עם הפרטים. אלה מגלים, שוב, שצה"ל הוא ועד העובדים החזק ביותר במדינת ישראל. פגיעה בזכויות? אין. שינוי תנאי הפנסיה? אין. שינוי בגיל הפרישה? אין. כמה פשוט: מודיע הרמטכ"ל באישון לילה שהוא והקצונה הבכירה מוכנים לקצץ, בהתנדבות, אחוז משכרם, ובתנאי שכמותם תעשה גם צמרת השירות הציבורי. הפלא ופלא, איש מבכירי האוצר לא התנדב להצטרף, וההצעה נפלה - ואיתה הפגיעה בשכר אנשי הקבע ובתנאים הנלווים.

אז מה כן סוכם? קיצוץ מסוים, סביר, בתקציב הביטחון, שגם הוא מגלה טפח ומסתיר טפחיים. הצדדים הסכימו כי הבסיס להתדיינות הוא תקציב הביטחון של 2012 - 54 מיליארד שקלים. מהתקציב הזה יקוצצו מיליארד וחצי שקלים השנה, 3 מיליארד בשנה הבאה, ואז תתחיל עלייה הדרגתית בתקציב עד 2018, שנה שבה יגיע תקציב הביטחון לשיא של 59 מיליארד שקלים. חשבון פשוט מלמד שבניגוד להודעה הרשמית, קיצוץ שנתי של 3 מיליארד מבסיס התקציב דווקא אין כאן, אלא תוספת: על פני חמש השנים וחצי עד סוף 2018 יתווספו לתקציב הביטחון 2.5 מיליארד שקלים.

מבחינת האוצר, הסיכום מאפשר יציאה לדרך עם תוכנית הקיצוצים הגדולה, בידיעה שגם צה"ל נותן בה את חלקו. מבחינת משרד הביטחון, נשמרה מסגרת תקציב סבירה שתאפשר מיסוד תוכנית רב־שנתית יציבה עם אופציה להתקשרויות ארוכות טווח, וחשוב מכך - עם חזרה למתווה ברודט.

כאמור, סיכום סביר, אבל שתי הערות אזהרה בצידו:

1. מהפכה אמיתית תהיה רק אם צה"ל יקיים את תוכניותיו לשינוי מבני עמוק בצבא היבשה, כולל פירוק מסגרות לוחמות וקיצוץ דרמטי במספר משרתי הקבע, ובמקביל - קידום מערכים טכנולוגיים מתפתחים שמחייבים הסטת תקציבים וכוח אדם מיומן.

2. השנה וחצי הקרובות, שבהן הקיצוץ יהיה אמיתי ועמוק, יחייבו ירידה מסוימת באימונים, במלאים ובמילואים. זה סיכון מחושב, אבל כזה שמחייב בקרה הדוקה - פנימית וחיצונית - כדי לוודא שבסיטואציה הכל כך נפיצה במזרח התיכון לא נמצא את עצמנו משלמים על החיסכון ביוקר רב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו