"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגיע הזמן להוציא את הראש מהחול

,עודכן

החדשות מהוואי על העלייה בריכוז הפחמן הדו־חמצני באטמוספרה לא באמת צריכות להפתיע אף אחד.

בעולם שמשועבד לצריכה לא מרוסנת, המתבססת על אנרגיה שמופקת בעיקר מפחם ומדלק, היה זה רק עניין של זמן עד שרמת הפחמן הדו־חמצני באטמוספרה תגיע לרף המסוכן של 400 חלקים למיליון. משמעות הנתונים היא ברורה: כדור הארץ מודיע לנו שהגיע הזמן להפסיק לטמון את הראש בחול ולהכיר במצב החדש שנוצר, לפני שהוא יהיה בלתי הפיך.

בעוד הלוביסטים של תעשיות הפחם, הדלק והמכוניות ממשיכים להכחיש שהבעיה בכלל קיימת, משבר האקלים מתקרב אלינו וגורר סכנות מוחשיות, כגון שינויים קיצוניים במזג האוויר, סערות הרסניות, שיטפונות, שריפות ענק ובצורות ממושכות. אלו יגרמו בתורן גם לעלייה דרסטית במחירי המזון והמים ברחבי העולם - וגם אצלנו.

אבל יש גם צד חיובי לנתון החדש והמאיים, והוא בעיקר בהשפעה על המודעות הציבורית ברחבי העולם. משבר האקלים הוא כבר אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי, וממספר עגול קשה יותר להתעלם.

במפתיע, ישראל כבר התגייסה למאבק במשבר האקלים, והממשלה החליטה כבר בשנת 2010 להשקיע יותר מ־2 מיליארד שקלים בהפחתת פליטת גזי החממה מתחומה. כל התוכניות עברו את המסננת הצפופה של אגף התקציבים באוצר, והוכחו כתורמות למשק הישראלי. בתוכניות המרכזיות שאושרו: גריטת מכשירים זוללי חשמל והחלפתם ביעילים יותר; תמיכה בפרויקטים של התייעלות אנרגטית בתעשייה הישראלית; פיילוטים בבנייה ירוקה וחוסכת אנרגיה; עידוד העיריות לניהול מושכל של משאבי מים, אנרגיה ופסולת ועוד.

הפרויקטים השונים שאושרו גם תורמים לצמיחה במשק ומפחיתים את זיהום האוויר ואת התחלואה הנובעת ממנו, ובכך חוסכים בהוצאה הלאומית על בריאות.

המבצע הנוכחי של משרד האנרגיה להחלפת מזגנים ביתיים, למשל, אמור להוביל לבדו לחיסכון של כ־50 מיליון קוט"ש בשנה במשק החשמל ולחיסכון של מאות שקלים למשקי הבית.

והנה, דווקא השבוע מציע "חוק ההסדרים" לדחות את המשך יישומה של התוכנית הלאומית להפחתת פליטות עד שנת 2016.

המשמעות המיידית היא בלימת מהלכים חיוניים להתייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה, נסיגה חד־צדדית מהתחייבות של הנשיא פרס בוועידת קופנהגן וכן ויתור על תועלות מיידיות למשק וליוקר המחיה. יש לקוות כי הנתונים שהגיעו מהוואי יעוררו מחשבות חדשות במשרד האוצר, ויסכלו את הגזירה הסביבתית והכלכלית בחוק ההסדרים.

הביא לדפוס: דן לביא

הכותב הוא מנכ"ל חיים וסביבה -ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר