לפיד חושש להתעמת עם הגדולים

עם כל הכבוד לפקידים המומחים, לאקסלים ולמספרים, גיבוש תקציב המדינה צריך לעבור גם את אנשי החזון. את המנהיגים שרואים את האנשים שמעבר למספרים, כדבריך שר האוצר. נראה כי החזון היחיד שיש בתקציב הנוכחי הוא יותר כמו חזון לחיי עוני ומחסור למעמד הביניים ולחלשים.

לצורך הבראת המשק הישראלי יש צורך באומץ לב כדי: 1. להחיל מיסוי הוגן על כולם - מיסוי שלא מאפשר תכנוני מס רק למי שיש לו מספיק כסף כדי לעשות זאת. אין הצדקה לכך שטבע משלמת פחות מחצי אחוז מס, בזמן שהמניקוריסטית והאינסטלטור המצויים משלמים פי עשרה ממנה. 2. לפרק את המונופולים ואת הקרטלים כדי להניע את התחרות ולהוריד את המחירים במשק. 3. ליישם את המלצות ועדת הריכוזיות - המשרד שבראשו אתה עומד יצטרך הרבה כוח ואומץ כדי להחמיר את מסקנות הוועדה ולהשטיח את כל הפירמידות במשק למקסימום שתי קומות, וגם לפעול ליישם את ההמלצות הללו בהקדם. דחייה של יישום ההמלצות לעוד שש שנים היא כניעה מוחלטת בפני ברוני הריכוזיות. 4. לטפל בריכוזיות הענפית - בנושא זה ועדת הריכוזיות כמעט לא נגעה. מצב שבו יש בענף מסוים מספר מצומצם מאוד של שחקנים המאחדים כוחות ומונעים משחקנים חדשים לחדור לשוק ולהוריד מחירים - זהו ההפך הגמור משוק חופשי ומשוכלל. דוגמה לכך נוכל למצוא בענף המזון והבנקאות.

5. להעלות את תמלוגי המדינה ממשאבי הטבע - כי ברור לכולנו שהתמלוגים שהם משלמים למדינה (ולנו האזרחים) הם מגוחכים כשברור לכולנו שלא מדובר כאן ביזמים פורצי דרך אלא במונופולים משמידי ערך.

אין שום גבורה באישור העלאת מחירי החשמל ואין שום אומץ באישור העלאה נוספת של המע"מ על מוצרי המחיה. אלו צעדים של מנהיגים שחוששים להתעמת עם מוקדי הכוח הגדולים ונמנעים מלטפל בבורות השומן הענקיים, ובמקום זאת, הם מעדיפים לחפש את הגרוש מתחת לפנס. שרי האוצר לדורותיהם השתמשו במכבסות מילים עטופות בצלופן ורוד ובלבד שלא יצטרכו באמת לגעת בפרות הקדושות. הראה לנו פוליטיקה חדשה מהי. הראה לנו שאפשר גם אחרת.