"השימוש בנשק כימי לחלוטין אינו מתקבל על הדעת", הצהיר אובאמה בנאום באוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון (NDU) בדצמבר 2012, כשהוא פונה אל הנשיא הסורי בשאר אסד: "אם תשתמש בו, זו תהיה טעות טרגית ואתה תישא בתוצאות". לדמשק הגיעו אזהרות גם ממנהיגים אירופאים נוספים: ראש ממשלת בריטניה קמרון רמז על אופציה צבאית אם אסד יחצה את הקו האדום, ונשיא צרפת פרנסואה הולנד הצהיר חד־משמעית כי "הקהילה הבינלאומית לא תעמוד מן הצד".
אזהרות המנהיגים הושמעו על רקע דיווחי המודיעין האמריקני בסוף 2012 על ההכנות שהצבא הסורי עושה לשימוש אפשרי בגז עצבים סארין נגד המורדים. לפי המודיעין שהתקבל במערב, הנשק הכימי הוכן לפעולה והוטען בפגזים שיועדו לירי לעבר ריכוזים אזרחיים במסגרת המאבק של המשטר הסורי במורדים, מאבק שנמשך יותר משנתיים.
המורדים טענו כמה פעמים כי הצבא הסורי עושה שימוש בנשק כימי נגדם, אך אמיתותן של הידיעות לא התבררו כנכונות ועל כן הן התפרשו כניסיון ללחוץ על הקהילה הבינלאומית להתערב לטובתם כדי להכריע במאבק נגד המשטר. אך בסוף מארס 2013 התחזקו הראיות על השימוש שעשה המשטר הסורי בסארין נגד מתנגדיו: פורסמו עדויות נפגעים, שודרו תצלומי פגיעות בגופם של המורדים ודו"חות מעבדה בריטיים אישרו את דגימות הקרקע שנלקחו מאזורים שדווח כי הופצצו בנשק כימי. דגימות הקרקע הוברחו, אגב, מפאתי דמשק בסוף מארס במבצע חשאי ונועז על ידי סוכני השירות החשאי הבריטי ה־MI6, הפועלים בסוריה.
משום כך די ברור שעוד בטרם אישר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל איתי ברון, בצורה פומבית, את השימוש שנעשה בסוריה בנשק כימי, גורמי המודיעין במערב, ובכללם האמריקנים, ידעו על כך. עיתוי הפרסום הפתיע אותם - לא תוכנו.
ניסיון ההתחמקות של האמריקנים, אף שהמידע היה מצוי בידיהם עוד קודם לכן, וההצהרות של הנשיא אובאמה כי אמנם "נחצה קו אדום" אולם הראיות עודן צריכות להיבחן, מלמדים כי ארה"ב, וכך גם המנהיגים המערביים האחרים, אינם מעוניינים לפעול צבאית בסוריה כדי להפיל את אסד.
זוהי שעת מבחן עבור אובאמה. היעדר תגובה צבאית הולמת בסוריה יוכיח לעולם, ובייחוד לאיראן, כי לאיומיו אין ערך. המסקנה ברורה: ישראל לא תוכל להמשיך לסמוך לאורך זמן על איומי המערב נגד תוכנית הגרעין של איראן, שעלולים בבוא היום להתברר כאיומי סרק. המערב לא יאשר את הקו האדום הישראלי, יתקשה להודות שנחצה, יחפש פשרה ויתמהמה בתגובה - דבר שעלול להיות קריטי מבחינת יכולת פעולה צבאית בהמשך.
הכותב הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערביטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו