מנהיגות, ולא בפייסבוק

כל מה שאנחנו יודעים על הפרשה מיוחס למקורות זרים. כך צריך להיות: אנחנו גרים בשכונה שבה כל זיק, גם מילולי, עלול להתחיל שרשרת פיצוץ. אבל אם אכן המקורות הזרים צודקים וגם אם הם לא מדייקים בפרט זה או אחר - מדובר בהישג מודיעיני, מבצעי - ובעיקר מנהיגותי, של רה"מ.

בשעה שלא אחת נראה לנו שיש מנהיגים השקועים עד צוואר בהתכתשויות בפייסבוק - מתנהלת בד בבד, בצללים, מלחמת הקיום האמיתית: איסוף מודיעין, וידוא מידע, סינון המידע האמיתי מרעשי הרקע, וחיסול איומים.

הדבר מחייב נחישות. ישראל הציבה קווים אדומים בעניין מעבר של אמצעי לחימה "שוברי שוויון" מסוריה לחיזבאללה. הצבת הקווים הללו התחייבה מהיותו של החיזבאללה ארגון חסר אחריות. העמידה על הקווים האדומים חשובה לא רק בהקשר לאמצעי הלחימה המסוים, אלא יש לה משמעות אזורית. בעיקר כאשר יש חשש שארה"ב לא עומדת בקווים האדומים שהיא עצמה הציבה.

לתפקוד הנכון והמדויק במקרה הזה - אם אכן קרה - יש משמעות מעבר למשלוח נשק כזה או אחר. הוא מבהיר כלפי חוץ כי ישראל נחושה לפעול נגד איומים ויש לה את היכולת לקבל החלטות מבצעיות. אפשר להניח שהידיעות על ההפצצה הגיעו גם לטהרן, בעלת הברית של בשאר אסד. סביר להניח שהם קלטו את האיתות כי קיימת נכונות ישראלית להשתמש בכוח אם אין פתרון אחר.

יש לנו נטייה לזלזל ביכולת קבלת ההחלטות אצלנו. אבל הן במקרה של התקיפות הקודמות, כפי שטענו המקורות הזרים, והן במקרה הנוכחי, אפשר לדבר הן על הישגים מודיעיניים יוצאי דופן, הן על יכולת חדירה מודיעינית גבוהה, יכולת מבצעית ברמה הגבוהה ביותר - ונחישות של מקבלי ההחלטות.

אם הדיווחים לפי פרסומים זרים נכונים הרי שהצוות של רה"מ, שר הביטחון, הרמטכ"ל וצה"ל - תיפקד היטב. הם הפגינו מנהיגות, נחישות, דבקות במטרה. ביום שאחרי, לא ברור כמה יזכרו לומר תודה.

צריך לומר.