הישג מבצעי ומודיעיני

אף על פי שמעטה המסתורין סביב התקיפה שבוצעה בסוריה ביום שישי לפנות בוקר טרם הוסר לחלוטין, אפשר כבר עתה לקבוע בזהירות כמה עובדות: ישראל מצטיירת כמי שפועלת כדי לסכל העברת אמצעי לחימה מתקדמים לחיזבאללה; בסוריה ובלבנון נרתעים כעת מתגובה; וארצות הברית נתונה במבוכה על רקע הפסיביות של ממשל אובאמה.

מסר לציר השיעי

שלל הדיווחים שזרמו עד כה, בחלקם סותרים, ממקורות מערביים וערביים, מציירים את התמונה הבאה: לפי סוכנות הידיעות רויטרס, ביום חמישי בערב כונס הקבינט המדיני־ביטחוני כדי להחליט על תקיפת משלוח של רקטות מדויקות שיועד לחיזבאללה. ה"ניו יורק טיימס" טען אתמול כי מדובר ברקטות מסוג פאתח 110 שיוצרו באיראן והותקפו בשדה התעופה של דמשק. בהנחה שהדיווח הזה מהימן, מתעוררת תהייה מרכזית אחת: פאתח 110 (שמיוצרת באיראן) מוכרת אצלנו גם כ־M600 (שמיוצרת בסוריה). מדוע תקפה ישראל נשק שלא מוגדר כ"שובר שוויון" אלא רקטות שמאות כמותן כבר נמצאות בלבנון, והסתכנה בתגובה אפשרית של סוריה או של חיזבאללה?

ייתכן כי התשובה נמצאת בעולם ה"איתותים". תקיפה כזאת, חוץ מהעובדה שהיא שוללת מחיזבאללה עוד כמות גדולה של רקטות כבדות שמסוגלות לגרום לנפגעים ולנזק בהיקפים נרחבים, מבהירה לסוריה ולחיזבאללה כי ישראל רצינית בדבריה כי תפעל לסכל העברת נשק מתקדם מערבה, מסוריה ללבנון, בוודאי כאשר מדובר בתקיפה שנייה בתוך זמן קצר יחסית. מסר משני מועבר גם לאיראן, כי ישראל תילחם במאמציה לחמש את אויביה - בסודאן, בעזה, בסוריה ובלבנון.

נכון לאמש נדמה היה כי המסר נקלט בגבול הצפון. ההכחשה הסורית/לבנונית כי היתה תקיפה מעידה על כך שבצד השני לא מעוניינים בתגובה. בינואר האחרון, אחרי שישראל השמידה (על פי פרסומים זרים) גדוד של טילי קרקע־אוויר מסוג SA-17 שהיו בדרכם ללבנון לכאורה, הבהירו סוריה וחיזבאללה כי בפעם הבאה לא יעברו על הדברים לסדר היום. והנה הגיעה הפעם הבאה, ואין תגובה; הדרך היחידה שבה יכולים להסביר זאת בדמשק ובביירות, לפחות כרגע, היא בטענה שכלל לא היתה תקיפה.

השתיקה יפה לכולם

לדעתי, ישראל היתה חיה בשלום עם סיטואציה שבה פרטי התקיפה כלל לא היו מתפרסמים. כל פרסום כזה מביך את סוריה ואת חיזבאללה ודוחק אותם לפינה, וברגע מסוים הן ייאלצו להגיב. 

נדמה כי מי שהיה אחראי אתמול לשלל הפרסומים, או לפחות להתנעתם, הוא גורם אמריקני שהיה שותף סוד לפרטי התקיפה. בעגה המקצועית אותו גורם "שרף" את ישראל וסיבך אותה, אבל סביר יותר שמטרתו האמיתית היתה "לשרוף" את ממשל אובאמה. בעיניים אמריקניות, שאינן בקיאות בפרטי העברות הנשק והצדדים הלוחמים, מצטיירת ישראל כמי שפועלת נגד הרשע המתחולל בסוריה, בעוד הממשל בוושינגטון ממשיך להסתפק בהצהרות ריקות. אפשר להעריך כי כל פרסום כזה - בהמשך לדבריו של רח"ט מחקר באמ"ן על השימוש שעשה ממשל אסד בנשק כימי - מקרב את ארצות הברית לנקודת ההכרעה בדבר התערבות אקטיבית בנעשה בסוריה.

לצד התסבוכת הגיאו־פוליטית הזאת, שרק מחריפה, רשם צה"ל (שוב) - אם הפרסומים אכן נכונים - הישג מבצעי מרשים. תקיפה כזאת דורשת מודיעין מדויק שלא קל להשיגו, בטח מול אויב חשדן וממודר שכבר נפגע ומקפיד להימנע מחשיפה. 

גם התכנון המבצעי דורש דיוק רב, כדי לצמצם את החשיפה ואת הסיכון למטוסים התוקפים. השילוב הזה, מודיעין־מבצעים, רשם בשנים האחרונות שורת הצלחות ארוכה, ובו טמון המפתח לא רק למניעת תהליכי התחמשות מסוכנים, אלא גם לתגובה חדה וחד־משמעית במקרה שמבצע עכשווי או עתידי יוביל להסלמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו