שלוש עשיריות האחוז. זה הקיצוץ שמציע כעת שר האוצר יאיר לפיד לבצע בגירעון של 2013. ביום חמישי היינו באזור 4.9% ובשישי אחה"צ ב־4.65%. מה שנראה כמו איזושהי פשרה לכיוון יעד סביר יותר של גירעון השנה יוצא בפועל כצעד מהוסס, זגזוג מיותר שעדיין מעיד על חשש של לפיד מנקיטת הצעדים הנכונים המתבקשים.
לפני כשלושה שבועות, ב־13 באפריל, זה עוד נשמע לגמרי אחרת. אז כתב לפיד לחבריו בדף הפייסבוק: "אני יודע שזה לא קל, אני יודע שהגזירות מפחידות ושאנשים לא גומרים את החודש, אבל מה שאנחנו מבצעים עכשיו הוא תיקון כואב והכרחי, והוא לא יימשך יותר מדי זמן".
נכון לעכשיו, מה שמשדר לפיד הוא שהוא רוצה שעכשיו יהיה קל ונסבל, ואחר כך יהיה נפלא ונהדר. זה לא עובד ככה. בלי לעשות את הצעדים המתבקשים, להוביל את הגופים הציבוריים המסורבלים והמנופחים להתייעל, לקצץ בהלוואות שהממשלה לוקחת על גב הציבור - אולי יהיה נעים בקרוב, אבל החשבון יגיע בהמשך.
ההתנהגות של שר האוצר מדאיגה מאוד. השר רוצה להיות נחמד לריקי כהן מחדרה ולבן הדוד המקומבן שלה ויקטור כהן מהנמל. בשבועות האחרונים יש להניח שלפיד התייעץ עם הרבה גורמים כלכליים מומחים. חלקם בוודאי יעץ לו שאי אפשר להמשיך את האוברדרפט הלאומי ברמות האלה. אלא שאז הגיעו היועצים הפחות נחמדים. אלה שיכולים ללחוץ ולאיים בהשבתת חצי מדינה. זה נהיה פחות נעים ושר האוצר החל לזגזג.
מה עלול לקרות? הנה, הורדת דירוג אחת חטפנו בלילה של חמישי. היא אמנם קטנה ומדודה, אבל היא היתה איתות. את האמון מאבדים בקלות, קשה מאוד אחר כך לזכות בו מחדש. ההידרדרות בעולם, שנמצא עדיין בתקופה כלכלית מורכבת ומשברית, עלולה להיות מהירה. לכולם נמאס לשמוע על יוון ועל ספרד, אז בואו נדבר על ישראל. כל הגבולות שלנו רוחשים בתרחישים הזויים למלחמה. כל מלחמה כאן תפרוץ את המסגרות ממילא. ויש עוד לא מעט תרחישים לא נעימים.
זה ממש לא נעים לקצץ. אבל זה שזה לא נעים לא אומר שזה לא הצעד הנכון. ולראיה, אפשר לחזור פשוט לדברים שאמר לפיד לפני כמה שבועות. אמר - אבל עד עכשיו לא עשה. אז אדוני שר האוצר, תעשה מה שהבטחת.
זאת עדיין שעת כושר פוליטית לבצע את המהלכים הנדרשים. קיצוץ חריף יותר בגירעון. זאת לא איזו "טובה" שהשר לפיד עושה לכלכלנים ימניים "חשוכים". זה צעד קשה אבל הכרחי כדי לשמור את הכלכלה שלנו מתפקדת ונושמת, בתקופה מורכבת ולא פשוטה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו