יום חגו של בנט

התפוקה של יום שלב ההוכחות הראשון במשפט נתניהו היא פוליטית ותעמולתית, לא פלילית. זהו יום חגו של בנט. בא עד מוואלה ומספר שמבית ראש הממשלה ביקשו תחקיר על נפתלי בנט. לאור דברי משפטנים כי התיק המשפטי נגד ראש הממשלה מכיל הרבה חורים, אפשר לטעון שהחקירות עלו מדרגה בזמנו והפכו לתיקים כדי שבכל שלב אפשר יהיה לשחרר לתקשורת חומר משחיר נגד ראש הממשלה.

אבל החדשות המשמעותיות הן שגדעון סער לא המליץ על שום מועמד לראשות הממשלה. זה איתות לכך שניתן למצוא הסדר אשר יאפשר לנתניהו להרכיב ממשלת ימין. בשלב הזה סער מחזיק במפתח לקואליציית ימין ועמדת המיקוח שלו חזקה יותר משל בנט. יש פתרונות שלא דומים להסכם המסורבל בין נתניהו לבני גנץ. אחד שמדברים עליו - ונתניהו לא שלל על הסף - כרוך בציר הזמן, בשינוי מסוים בחוק יסוד: הממשלה, והוא ייתן מענה לשאיפותיהם של בנט וסער

לגדעון סער יש קובלנה מוצדקת כלפי נתניהו, ומוטל על ראש הממשלה למצוא דרך לשבירת הקרח. הוכח כבר שהתמהמהויות מצטברות לשנים. בנט וסער עלולים לגרום לשיתוק שבאופן אוטומטי יעלה לראשות הממשלה בעוד קצת יותר מחצי שנה את גנץ עם סיעה של שמונה מושבים ואידיאולוגיית שמאל.

קודם לכן התקיים בבית המשפט המחוזי דיון בשאלת שיקולי העריכה של הבעלים של כלי תקשורת כמו שאול אלוביץ'. האם מישהו מעלה בדעתו ששיקולי הבעלים של כלי תקשורת יכולים להגיע לתביעה בבית המשפט במקרה שמדובר בסולצברגר (ה"ניו יורק טיימס"), בשוקן או במוזס? אלא אם כן מדובר בתביעת דיבה. הרי זה רכושם הפרטי.

שיקולים ערכיים ועד מפוקפק

אבל השאלה בימים אלה היא לא אילו לחצים הפעילו מבית ראש הממשלה לפני שמונה שנים על מערכת וואלה, אלא איך מכוננים ממשלה במדינת ישראל. אם הפוליטיקאים הבכירים מושפעים מעדותו המפוקפקת של עד מדינה, ולא מהצורך הלאומי הבוער, אז אנחנו בצרות.

את מה שאפשר ללמוד מעדות אילן ישועה לא נעים לפרסם; זה כרוך בתשלובת הבין־מערכתית בתקשורת הישראלית, הקשורה בכל מיני קשרים בתוכה. לא פחות חשוב, כפי שנחשף בתיק אפי נוה ובפרשת בן כספית, קיימת סימביוזה בין הכתבים החוקרים לבין מערכת האכיפה הכוללת את הפרקליטות, היועץ המשפטי והעיתונאים החוקרים הבכירים. זה הסיפור האמיתי, המפליל את הכוח השלטוני בדרכו להפללת ראש הממשלה.

כך גם הדרך שבה סוכל פרסום דו"ח מבקר המדינה על ועדת הבחירות. במצב נורמלי, אם יש חומר כזה שהמבקר מאשר לפרסמו, אבל חבר כנסת מבית מדרשם של הממסד הביטחוני ושל מפלגת יש עתיד, אלעזר שטרן, חוסם את פרסומו,

העיתונאים היו דורסים אותו. לא במקרה שלנו כאשר הפרסום עלול לפגוע ב"חבר'ה הטובים" כמה ימים לפני הבחירות. במקום זה "החבר הטוב" מוטי גילת מטיל רפש בראש הממשלה ובאנשיו, שרוצים, לטענתו, לתקוף את ועדת הבחירות. הדו"ח הוא על ועדת הבחירות בראשות חנן מלצר.

אחד המתווכים הוותיקים בפוליטיקה הישראלית הזכיר לי כי לפני כ־20 שנה היה מלצר אחד משניים שניהלו את המשא ומתן הקואליציוני מטעם מפלגת העבודה. היום מצטטים ממנו משפטי פסיקה על "שיקולים ערכיים" בעת הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת.