בכיס של הבוחרים שלו

שתי המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, המליצו כצפוי בפני הנשיא על נתניהו כמי שיקים את הממשלה הבאה. שתיהן מצהירות על כך לאורך כל מערכות הבחירות, כשרוב הזמן הן אפילו לא אמורות לנמק את ההחלטה הזו. גם בפגישה אצל הנשיא היו נציגי ש"ס נחרצים בתמיכה בנתניהו וכך גם חלק מנציגי יהדות התורה. יו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, אף נימק את התמיכה הזו במילים מפורשות: "כל השנים הלכנו עם הציבור המסורתי שנמצא בליכוד, ובגלל שהציבור הזה נמצא בליכוד, אנחנו תומכים במועמד הליכוד בנימין נתניהו. אם היה מועמד אחר בליכוד, היינו תומכים בו. לא נטשנו את הציבור הזה אף פעם ולא ננטוש אותו, וגם הציבור הזה לא נוטש אותנו. ראינו את זה ביתר שאת בתקופת הקורונה, כשהשמיצו אותנו מבוקר עד ערב".

זה היה הטקסט המדויק של גפני, טקסט שהוא מרבה להשתמש בו בחודש האחרון, ובכל פעם שהוא משמיע אותו, הוא עושה את זה בטון שמסגיר את הסיפוק שלו מכך שהוא מצא סוף־סוף את הניסוח הלמדני המדויק שייטיב להגדיר את הפתלתלות האינסופית של יחסי חרדים־שלטון, עד שאפשר כמעט לחוש את הרגע שבו מישהו מיועציו מניח את הטקסט הזה על השולחן וכולם יחד משחררים: אוווו! יש לנו את זה! נמצאה הנוסחה הגואלת. לכל דור ודור נוסחת הללכת־עם־ולהרגיש-בלי שלו, הנה זו שלנו: המסורתיים בליכוד - אנחנו עם המסורתיים.

וכאן צריך לומר שזו אכן נוסחה גואלת ויפה שנשמעת גם הגיונית, אבל היא פשוט לא נכונה וגם עושה עוול למאות האלפים שהצביעו ליהדות התורה. גפני הולך עם הליכוד והימין מסיבה אחת: כי הציבור שבחר בו הולך עם הליכוד והימין. והציבור שלו הולך עם הליכוד והימין לא כי הציבור המסורתי נמצא בליכוד, אלא מאותה סיבה בדיוק שהציבור המסורתי נמצא בימין גם הציבור החרדי נמצא בימין. כי הציבור החרדי הוא ברובו המוחלט ימני מדינית, ימני כלכלית, ימני יהודית, כמובן, ובעל תודעה עמוקה של "ישראל שנייה" (בדיוק מאותן סיבות, אגב, שהציבור המזרחי והמסורתי חי בתודעה הזו). האם יש זהות בין הימניות של החרדים לימניות של המתנחלים? לא באמת. רוב החרדים מנותקים מתפיסות ארץ ישראל השלמה ולא מתחברים לקידוש הממלכתיות ולתפיסה שרואה במדינה אתחלתא דגאולה. אבל בבחירה בין הימין השמרני לבין השמאל החילוני, האם יש למישהו ספק איפה נמצא הרוב החרדי?

כבר שנות דור מסתובבת במרחב איזושהי הנחה מעורפלת שמדברת על תפיסות "שמאלניות" של החרדים בגלל אמירות ותיקות של הרב שך זצ"ל. לעיתים יש תחושה שבמוחות מסוימים ההנחה הזו עדיין שוכנת, ותפקידה לשרת את הפנטזיה המסרבת להכיר במציאות שיום יבוא והשלטון שוב ישוב לזרועות השמאל בתמיכת החרדים. היום הזה לא יבוא, מפני שהתפיסות האנטי־לאומיות של הרב שך ושל ההנהגה החרדית היו יפות לשעתן. כיום אין למנהיגות החרדית שום מנדט, לא מהמנהיגות התורנית וודאי שלא מהציבור ששלח אותה, לייצר מצג שווא בסגנון "אנחנו לא בכיס של אף אחד". אתם כן. אתם בכיס של הציבור ששלח אתכם, שהוא ימין־ימין מלא־מלא.