חג החירות מקורונה

ערב חג הפסח, חוגגת ישראל את חג החירות - השחרור מעול השעבוד במצרים, ובמקביל את תחילת היציאה ממגיפת הקורונה. מדינת ישראל היא הראשונה בעולם שרואה את האור בקצה המנהרה.

בלתי נתפס כי בעת הזו, בשנה שעברה, חווינו את שיאו של הגל הראשון והסתגרנו בבתינו. בימים ההם, גם האמירה "עברנו את פרעה - נעבור גם את זה", נתפסה מנותקת מהמציאות היומיומית של המגיפה.

והנה, הודות לשילוב יוצא דופן של הבאת מספיק חיסונים על ידי ממשלת ישראל, מערכת בריאות ציבורית נדירה ביכולותיה והתגייסות של רוב הציבור להתחסן - אנו חווים לראשונה מאז תחילת המגיפה ירידה עקבית במקדם ההדבקה, בשיעור הבדיקות החיוביות ובמספר החולים במצב קשה בבתי החולים. זאת לצד המשך הפתיחה של מערכת החינוך, עולם התרבות והכלכלה. התאוששותה של ישראל בולטת במיוחד על רקע המתרחש בימים אלה באירופה, שמתמודדת עם מחסור בחיסונים, חוסר נכונות להתחסן, עלייה בשיעורי התחלואה, סגרים והפגנות נגדם.

זוהי גם העת לפתוח את גבולות מדינת ישראל בפני כלל הישראלים.

חובת ההנהגה: לאחד את השבטים

השבוע, בעקבות קביעת בג"ץ, בוטלו ההגבלות על מספר הנכנסים ארצה. זוהי החלטה מבורכת. ישראל יודעת להשיב את אזרחיה מכל קצוות תבל כשהם זקוקים לה. גם כעת, כצעד ערכי ממעלה ראשונה, אסור למדינה לסגור את שעריה בפני אזרחיה. אין לי ספק כי היא יכולה לפתוח את גבולותיה בצורה אחראית, תוך אכיפת חובת הבידוד על הנכנסים. בימים אלה בונה המדינה גם את יכולותיה ארוכות הטווח. בעוד אירופה שוקלת לראשונה להלאים מפעלי חיסונים, ישראל עשתה צעד ראשון בדרך להקמת מפעל חיסונים עצמאי שיאפשר ייצור של חיסונים תחת ההרשאה של חברות דוגמת פייזר.

השנה, כשנשב סביב שולחן הסדר במסגרת המשפחה המעט יותר מורחבת בהשוואה לשנה שעברה, נברך על מה שהשתנה בחיינו - לטוב ולרע. למדנו השנה להוקיר את הדברים הקטנים שנתפסו בעבר כמובנים מאליהם, דוגמת היכולת לפגוש ולחבק את הורינו הקשישים, החופש לנוע, לנסוע ולטייל בטבע. למדנו כמה חשוב לאחד את העם ולמנוע שיסוי וקרע בין שבטי ישראל השונים. לא בכדי היה עם ישראל מחולק לשבטים כבר בזמן יציאת מצרים. מאז ועד היום אנו בנויים משבטים־שבטים שיודעים בעת הצורך להתגבר על המחלוקות ולהתאחד.

מנהיג המדינה שייבחר, יהיה חייב לאחד את שבטי ישראל תחת הנהגה אחת, כפי שעשו משה ואהרון. השנה הכרנו מחדש בחשיבות החינוך ובתפקיד המרכזי של צוותי ההוראה. במאה הראשונה לספירה, כשההשכלה היתה מוגבלת למתי מעט, ילדי ישראל היו הראשונים שחויבו בלימוד קרוא וכתוב. כיום, יותר מ־24 אחוזים מכלות וחתני פרס נובל הם יהודים, וזאת בהשוואה לחלקם המזערי של היהודים בעולם - 0.2 אחוזים. החל מרעיון החירות הנחוג בחג הפסח, דרך המצאות ששינו את פני העולם דוגמת תורת היחסות, הפסיכותרפיה, הריבוזומים ועוד - ללא ספק, תרומתם של היהודים לעולם לא תסולא בפז.

יש לנו סיבות רבות להודות ולברך עליהן בערב החג, וביניהן עלינו להכיר תודה מיוחדת לצוותי הרפואה הנאבקים גם ברגעים אלה על חייהם של החולים הקשים עם קורונה ובלעדיה. אנו מבקשים גם להשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. זו גם העת, עכשיו יותר מתמיד, לזכור כי אם נהיה מאוחדים - אין אף כוח בעולם שיוכל לנצח אותנו.

הכותב הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, חבר בצוות "מגן ישראל", לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו