"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנט וסער חייבים להתעשת - ולהצטרף לנתניהו

,עודכן

יש משהו אופטימי בלפגוש איש שמאל אמיתי. מעודד, אפשר לומר. ממש ניצחון גורף. הנה, סופרים לך מעל 70 חברי כנסת "ימנים". זה כמעט כמו כל המתנחלים ביהודה ושומרון. ובכל זאת, לך תקים מהסמטוכה הזאת ממשלה.

דרך המלך להקמת ממשלה בראשות נתניהו היא התעשתות של נפתלי בנט וגדעון סער, שהחמיצו את הרגע המנהיגותי שלהם. קודם כל נפתלי בנט. הרגע המנהיגותי חלף לו מתחת לאף והוא לא ראה. די אם היה מודיע באיזה צד הוא; שהוא מתכוון לסייע לנתניהו להקים קואליציה משום שהקמת ממשלה יציבה ובמהירות זהו צו השעה, וכבר היה מתפזר חלק מהאובך שמלווה אותנו מאז הנסיקה המטאורית של מנסור עבאס. במקום זאת, בנט מסר הצהרה עמומה, דו־משמעית, מחד ומאידך. במקום או או, גם וגם. עולם הפרסום.

זה היה עוזר לשותף הטבעי הנוסף לממשלת הימין אם תקום, גדעון סער, להפוך לאריה האמיץ במקום האריה הפחדן. לא כולם אהבו בזמנו את האמירה של אריק שרון עת היה ראש ממשלה, כי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". בנט וסער כמו רבים אחרים רצו על תקן של מועמדים לראשות הממשלה. זה לא הצליח. אבל אפשר להתנהג כמנהיג עם תקן של ראש ממשלה גם עם המנדטים הספורים שהם זכו בו, וסער יכול בהחלט לבשר לבוחריו כי יש גם אחריות לאומית מעבר למה "שהבטחתי", כי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"; "דברים שאומרים עכשיו, לא אמרנו קודם". הרי צריך איכשהו להוציא את עם ישראל ממשבר המגיפה ואת זה לא עושים באמירת אגב, "לא נשב בממשלת נתניהו".

בעיית הרגע המנהיגותי החולף ואולי לא חוזר היא זו המבדילה בין הטוענים לכתר לבין ראש הממשלה נתניהו. כאשר מגיע רגע כזה, יש לנתניהו התכונה לזהות אותו, להגיב עליו במהירות, ולהסתער במלוא העוצמה. כולנו הרי יודעים במה מדובר. גם הוא וגם שרון בזמנו שלא לדבר על מנחם בגין חזרו בהם מהבטחות שלא ברות קיום. בייחוד שרון שלא הפר הבטחה אלא הפר נדרים אידיאולוגיים ובגין, איש ארץ ישראל השלמה, שמסר את הזכויות הלגיטימיות לעם הפלשתיני באותה ארץ ישראל.

הנסיון לנתח את התועלות הפוליטיות עבור סער הוא טריוויאלי. יש לו לפחות שותף אחד שיכול היה לעשות מעשה אחראי, המנוגד לטרור התקשורתי, ולהצטרף לממשלת נתניהו והיה חוסף את הסבב הנוכחי. הוא הלך להתאבדות פוליטית ביודעין. ובשביל מה? להגיד שזה יהיה גורלו גם של סער בסבב חמישי? אולי הוא כבר מהרהר בפרישה בעקבות הכשלון הפוליטי שהותיר בידיו רק את פרוסת העוגה האחרונה של 'כחול לבן' לאחר שלפיד וגנץ לקחו את הנתחים הגדולים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר