"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הביקור בקלפי - חובה קדושה ומשמחת

,עודכן

בשעות הקרובות נתייצב בקלפי, נמלא את חובתנו האזרחית ונשלשל כמה אותיות לתיבת התכלת. רשמית זו זכות אזרחית, אולם אני מאלה המאמינים שזו חובה, חובה קדושה ומשמחת. לכל ביקור בקלפי מצטרפים אלי ילדיי, כדי שיתפעלו בכל פעם מחדש מעצם הרעיון ששבנו לארץ אבותינו ויש לנו מדינה ריבונית, ויש לנו כנסת. זה מרגש גם אם אנחנו עושים זאת בפעם הרביעית בתוך שנתיים. מייד אחר כך נצא לחגוג את חג הדמוקרטיה והריבונות בטיול בחיק הטבע. האביב שבחוץ והפריחה המשגעת קורצים במיוחד.

לצד השמחה הגדולה יש לבטים - טרם החלטתי סופית במי אבחר, וגם דאגה - שמא בחירות חמישיות הן בלתי נמנעות.

נתחיל עם הלבטים. כמו רוב העם בישראל, תפיסת העולם המדינית שלי מעוגנת בימין. אפשר שיהא זה ימין ביטחוני־פרגמטי, התיישבותי־אידיאולוגי או מסורתי־דתי. זה פחות משנה. המחלוקת המדינית שחצתה לשניים את החברה הישראלית בין ימין לשמאל, הוכרעה מזמן. אי שם באינתיפאדה השנייה התפכחנו כשפנטזיות השלום עם הפלשתינים התפוגגו בעשן האוטובוסים המתפוצצים.

עם רוב ימני רחב וברור, היינו צריכים זה מכבר להחזיר את הביטחון לתושבי הנגב והגליל - יהודים וערבים, להחיל ריבונות ביהודה ושומרון, להציל את שטחי C שנאכלים על ידי הפלשתינים ולהכשיר את ההתיישבות הצעירה. היינו צריכים כבר מזמן להחזיר את מנגנון היעוץ המשפטי לייעודו - ייעוץ בלי מעורבות במדיניות, ולשנות את שיטת מינוי השופטים, כך שפניו של בית המשפט יהיו כפני העם.

אבל במקום לקדם את כל הטוב והנכון הזה, הימין עסוק במריבות פנימיות שמפרקות אותו מבפנים, מקטינות את כוחו הפוליטי ומובילות לחוסר יציבות שלטונית שמזיקה למדינת ישראל. לתפיסתי, מחנה הימין הגדול מכיל בתוכו את תקווה חדשה, את ימינה, את הליכוד, את הציונות הדתית, אולי גם את ליברמן ואפילו את המפלגות החרדיות. הניסיון להוציא אל מחוץ למחנה חלק מן המפלגות הללו, רק בגלל קרבות ירושה או ויכוח לגיטימי על דמות המנהיג, לא רק מזיק לימין אלא פוגע בעתיד מדינת ישראל. הוויכוח על האיש מבלבל ומסיט מן הדרך.

באופן אישי, אותי הוויכוח המאוס "כן ביבי לא ביבי" מתיש ומשעמם. כדי שלא נמצא את עצמנו, חלילה, בבחירות חמישיות, אסור לחזור על טעויות העבר. אם תוצאות האמת יגשימו את מה שהראו הסקרים - על כל ראשי מפלגות הימין לקבל את הכרעת הציבור, לשים את השאלות הפרסונליות בצד ולהתגבש יחד בקואליציה רחבה ככל האפשר סביב הדרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר