"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו: המספרים

,עודכן

12 שנים פחות 8 ימים מכהן בנימין נתניהו כראש הממשלה - 4,372 ימים ברציפות, מאז 31 במארס 2009. לפי נתוני השב"כ ואתר הדאטה "נתון בראש", במהלך תקופת שלטונו נרשם שפל במספר ההרוגים הישראלים בפיגועי טרור מאז האינתיפאדה הראשונה: 12.8 הרוגים על כל שנת כהונה של נתניהו, הרוג בכל 28 יום. לשם השוואה, בתקופת אולמרט נהרגו כמעט פי 2 יותר ישראלים בממוצע לשנה, תחת שלטונם של רבין וברק נרשמו יותר מפי 3 הרוגים בהשוואה לנתניהו, אצל פרס נהרג ישראלי בכל 4 ימים ובכל אחת משנות כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה נהרגו 202 ישראלים בפיגועי טרור ובלחימה - פער של יותר מ־1,500% לעומת 12 שנות נתניהו.

מאז צוק איתן ועד 2019 זינק שיעור התושבים באזור הנגב המערבי (עוטף עזה) בכ־15%, כמעט פי 2 בהשוואה לכלל האוכלוסייה באותן שנים. שדרות נמצאת ברשימת 10 הערים שנהנו מהצמיחה הגבוהה ביותר בעשור האחרון - עם גידול של יותר מ־300% בדירות חדשות. בנובמבר האחרון אושר תקציב של 1.1 מיליארד שקלים להמשך פיתוח העוטף. הבנייה לא נעצרת בגבולות הקו הירוק, ועל פי נתוני "שלום עכשיו", 2020 היתה "שנת שיא בקידום בנייה בהתנחלויות" עם 12,159 יחידות דיור שקודמו בשנה החולפת, המתווספות לכ־20 אלף דירות שכבר החלו להיבנות מאז שעלה נתניהו לשלטון ב־2009 - כך לפי הלמ"ס.

מבחינה כלכלית, נתוני הלמ"ס מלמדים כי בעשור הקודם, כולו תחת שלטון נתניהו, קפץ התמ"ג הריאלי לנפש בישראל כמעט בחמישית (19.6%), לעומת ממוצע של 15% בממוצע במדינות ה־OECD. בערכים מוחלטים, מאז שנבחר נתניהו ועד 2018, כלכלת ישראל צמחה בקצב מהיר פי שלושה מזה של ה־OECD.

בקורונה, ישראל ספגה פגיעה בתוצר לנפש של 4.2% - נמוך מגרמניה, קנדה, אוסטריה, צרפת, איטליה, בריטניה (10.4%) וספרד (11.4%). ישראל היא גם אחת משלוש המדינות הבודדות ב־OECD שבהן היצוא המשיך לעלות - למרות הקורונה. דו"ח IVC and APM & Co מגלה כי למרות הקורונה, מספר ההשקעות הראשונות של קרנות הון סיכון בחברות היי־טק ישראליות זינק בשנה החולפת ל־620 - שיא של שבע שנים.

בהיבט הבריאותי, שיעור המתים למיליון בישראל מקורונה נמוך דרמטית מבמדינות המערב: על פי מאגר הנתונים Our World in Data, בעוד שבישראל נפטרו לצערנו 702 איש על כל מיליון אזרחים - בבריטניה מדובר על יותר מ־1,800, בארה"ב יותר מפי 2 ובאיחוד האירופי נספרים 1,325 מתים על כל מיליון.

ישראל צפויה אף להגדיל את הפער מהעולם המערבי, בריאותית וכלכלית, בזכות מבצע החיסונים: ישראל מוליכה את העולם בגאון עם 111 מנות חיסון לכל 100 תושבים - פי 2.5 מבריטניה, פי 3 מארה"ב, יותר מפי 8 מאירופה ופער של יותר מ־2,000% בהשוואה לממוצע העולמי. החיסונים נותנים אותותיהם ובשבועיים האחרונים, למרות פתיחת המשק, שיעור מקרי הקורונה החדשים בארץ צונח ב־50% - בעוד שבמדינות האיחוד התחלואה מזנקת ביותר מ־27%.

נתניהו עשה המון טעויות ב־12 השנים האחרונות, על חלקן הוא משלם בריבית כיום (בראשן המשפט בעל האישומים המופרכים בפניו הוא עומד) - אך המספרים כידוע לא משקרים, ובראייה כוללת הם לחלוטין פועלים לטובתו, ולטובתנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר