"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שוב מדברים בשמם של הערבים

,עודכן

בעולם הערבי עוקבים בעניין אחר הטלטלה הפוליטית העוברת על ישראל, ומתקשים להבין את הפער הבלתי נתפס בין הדימוי העוצמתי של ישראל לבין החידלון והשיתוק שאחזו במערכת הפוליטית שלה. אבל יותר מכל, ואפשר שאף יותר מהישראלים עצמם, מצפים בעולם הערבי להכרעה ברורה שתביא בעקבותיה להקמת ממשלה יציבה ומתפקדת. זה אינו רק אינטרס ישראלי, אלא גם אינטרס כל־ערבי. שהרי במציאות האזורית הנוכחית, לאחר שהתברר כי ארה"ב נחושה לעזוב את האזור ולשם כך מבקשת להתפייס עם איראן, זקוקים הערבים לישראל חזקה כדי שתוביל את המאבק מול האיום האיראני ומול אתגרים נוספים.

כמו בכל מערכת בחירות בעשורים האחרונים, יש מי שמבקש לגרור את העולם הערבי מעמדת הצופה מן הצד אל תוככי הקלחת הפוליטית, לשים דברים בפי הערבים ולייחס להם עמדות שאינן שלהם.

כך, למשל, נטען כי אין ממש בהסכמי השלום בין ישראל לבין מדינות המפרץ, סודן ומרוקו, וכי הם לא ישרדו את חילופי הממשל בארה"ב, שהרי הערבים לא באמת רוצים שלום עם ישראל אלא יחסים טובים עם וושינגטון. מפעם לפעם גם מדווח על משברים מדומים ביחסי ישראל ושכנותיה, למשל על קרע ביחסים עם איחוד האמירויות הערביות, על הפניית כתף קרה מצד סעודיה, ועל התמוטטות השלום עם ירדן. אלא שבפועל מתברר כי השלום מוסיף לפרוח וכי מדינות ערביות נוספות מתכוונות לעלות על עגלת השלום.

טענה דומה נשמעה, אגב, גם ערב מערכת הבחירות של 1981, עת לנשיא המצרי, אנואר סאדאת, יוחסה תמיכה במועמד המערך, שמעון פרס, ואף נטען כי הנשיא המצרי מלא זעם על מנחם בגין לאחר שזה הורה להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק למחרת פגישה שקיים עימו, ובכך הביך אותו. אלא שהתברר שסאדאת לא רק שלא חש מובך, אלא אף רצה בבחירתו של בגין, שיחד עימו פרץ את הדרך לשלום, ושבו ראה מנהיג אמין וחזק העומד בדיבורו.

כך קרה גם בבחירות 1996, אז יוחסה לחוסיין מלך ירדן ולנשיא מצרים, חוסני מובארק, תמיכה בשמעון פרס, איש חזון "המזרח התיכון החדש", אלא שאלו העדיפו דווקא את נתניהו מאותן הסיבות שבעטיין רצה נשיא מצרים את בגין בשעתו. אפשר להניח, אגב, שכך הם פני הדברים גם כיום בעולם הערבי, המחפש שותף ישראלי שעליו ניתן לסמוך ושעימו ניתן לקדם מהלכים משותפים בעלי השפעה על עתיד האזור כולו.

חשוב, אפוא, לשמוע את דעתן של בעלות הברית של ישראל בעולם הערבי, בפרט כשמייחסים להן עמדות לא־להן. אבל את ההחלטה באשר לעתידה של ישראל יש להשאיר לאזרחי ישראל - ואותה הם יקבלו בהצבעה בקלפי ביום שלישי הקרוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר