לבלרי שעשוע

סרט תיעודי שהופק בשנה האחרונה השיב לתודעה את דמותו של ג'ון בלושי. בלושי, שהיה אחד מחברי הצוות המקורי של תוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב", הפך, עוד במהלך חייו הקצרים, לשם נרדף להומור פרוע וקיצוני. בכל הופעה שלו ניסה לפרום את סדריה של החברה, בכל רגע היה נראה שהוא עומד להתפוצץ. בדומה לכמה מחבריו לסצנה בסוף שנות ה־70, דוגמת רובין וויליאמס ואנדי קאופמן, סיפק בלושי ארטילריה קומית אנרכיסטית מענגת, נטולת אלוהים ונטולת גבולות.

להליכה על הקצה היה, כמובן, מחיר. המאבק העיקש של בלושי וחבריו במציאות ובמוסכמותיה גרם לאחרונה לזקוף את ראשה ולנשוך בחזרה, אך המודל שהציבו חשף את ההבדל המכריע שבין קומיקאי ללבלר: הראשון מבקש לערער את מסגרת החשיבה המקובלת, השני מבקש בכל מאודו לאכוף אותה. קומיקאי המתפקד בפועל כרואה חשבון של הסדר הבורגני, כנתין צייתן של רוח התקופה, הוא לא יותר מאשר מנהלן לא מוצלח במיוחד לצערנו. מרבית המשתתפים בגרסתה העכשווית של התוכנית מזכירים, יותר מכל, מסע גיבוש של פקידי שומה.

אם הומור אמור להיות, קודם כל, שרשרת של רגעים לא צפויים, הרי צפייה בתוכניות האחרונות של "SNL" מספקת בעיקר מעבר משורת לא־מחץ אחת לזו שבאה אחריה. הכול צפוי, והרשות לשחוט פרה קדושה כלשהי - לא נתונה. הרוח הנושבת מטורי הדעה של עיתונות המיינסטרים בארה"ב עיקרה וסירסה כל נכונות מצד ליצני ההווה לסכן את מעמדם. מבחינתם, חריגה מן השורות או בעיטה במוסכמות התקופה עלולות לפצוע את הרגל ולהקשות את ה"סטנד־אפ". כך שאת החובה להגחיך את המציאות הם המירו בשמירה על חוקיה התרבותיים ובהגנה עליהם מכל מבקר. התוצאה, מעוררת הפיהוק, נדמית יותר כקבוצת תמיכה אידיאולוגית מאשר כתוכנית מערכונים סאטירית. בדומה לתהליך שעברה אצלנו "ארץ נהדרת", השעשוע היחיד המזומן לצופה המיומן טמון ביכולתו לזהות את הפאנץ' מתקרב עוד בטרם שוגר, וזאת בהתאם לתמונת העולם שאותה מבקשת התוכנית להנחיל. גם אצלנו נעלמו, בהדרגה, כל מרכיבי אי הסדר: ירון ברלד רוכך, טל פרידמן צומצם, יתר חברי הקאסט הפכו לשיבוט של קיציס וכל אחת מהתוכניות משדרת רעננות של עוד יום במשרד. מה לעשות, בנאליות ורוח משובה לא יכולות להתקיים יחד.

ההיגד מן השבוע שעבר (זו לא "בדיחה אנטישמית"; ספק אם זה אנטישמי, וזו בטח לא בדיחה) של אחד מהמשתתפים העכשוויים ב־"SNL" כי "ישראל מחסנת אך ורק את אזרחיה היהודים" מסמן את השלב הבא באבולוציה: אחרי שיישרו קו עם ערכיה של הקהילייה הפוליטית ששלחה אותם ועשו רבות לשימורה של תמונת המציאות שאותה היא מבקשת להנחיל, תשמש הפלטפורמה מרובת הצפיות להפצת מידע כוזב על המתרחש מחוץ למסך הטלוויזיה. לא ערעור גבולות היא תציע, אלא הרחבתם. כל רסיס מידע העשוי להציג את ישראל באור חיובי או, חלילה, לאתגר את תפיסת עולמו של הצופה, יסולף כדי לא להפריע לשלום הציבור. בגלגולה הנוכחי מעוררת התוכנית ערגה לקומיקאי שיפרוץ לאולפן ויחשוף את משתתפיה בעירומם התרבותי הנלעג. לאן נעלם ג'ון בלושי בדיוק כשצריך אותו.