תמונת ניצחון, זה מה שנתניהו מחפש

ב־18 במאי 1965 הוצא להורג אלי כהן, "האיש שלנו בדמשק". ישראל ניסתה, במשך שנים, להעלות את עצמותיו לקבורה בארץ. עד עתה כשלו כל המאמצים הדיפלומטיים. עכשיו מתברר שיכול להיות שכל מה שהיה צריך זאת מערכת בחירות נוספת.

בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות סיפרו לנו אותו סיפור: נתניהו - ליגה אחרת. אין אף אחד שמתקרב לרמתו בכל הנוגע ליחסי חוץ ולהערכה בעולם. מי האיש שבסופו של דבר אתם רוצים שיעמוד מול איראן - ביבי או גבאי/ יאיר לפיד?

הנה נתניהו מגיע לנאום בקונגרס. והנה הוא שוב, מסתחבק עם טראמפ, איזו ידידות אמיצה. והנה, בתקופתו, מעבירים את השגרירות האמריקנית לירושלים. והאנגלית, איזו אנגלית, והנה מודי מהודו, ומכל העולם מתקשרים, ולא רק הר הבית בידינו אלא כל הגלובוס.

וזה עבד. הרי בסופו של דבר, אנחנו עם קטן מוקף אויבים והיחיד שיש לו היכולת והידע והכישרון לייצג אותנו בכבוד ולשמור על האינטרסים שלנו מול האנטישמיות המתפרצת הוא ראש הממשלה הנוכחי. בזכותו ישראל היא אי של יציבות, המקום הזה שכולם נושאים אליו עיניים. בהנהגתו אנחנו אור לגויים, הוא הספוט הכי חזק על הבמה.

אבל בין מערכת בחירות 3 ל־4 קרה משהו: הנשיא טראמפ הפסיד, ביידן ניצח. חילופי השלטון בארה"ב הם המכה הגדולה ביותר לקמפיין הליכוד. הרי נתניהו שם את כל הז'יטונים על האיש שהפסיד, והנשיא הנוכחי ואיתו חברי המפלגה הדמוקרטית ונציגיה מבינים טוב מאוד היכן הלב של נתניהו. לא לחינם הוא המתין לטלפון מביידן כל כך הרבה זמן.

עכשיו כבר ברור שלנתניהו לא תהיה תמונה מנצחת עם נשיא ארה"ב שאפשר יהיה לפרוש על בניין בכניסה לירושלים ועל מצודת זאב. ועל הצרה הזאת, נוסף גם הטיפול הכושל במשבר הקורונה. אם בסגר הראשון ישראל נחשבה למקום בטוח שטיפל בסיטואציה באופן הטוב ביותר, הרי כעת כבר ברור שבתחום המגיפה אנחנו לא ממש עם סגולה. ואם בהתחלה מבצע החיסונים נראה היה כמו הצלחה מסחררת, הרי פיאסקו שדה התעופה מחק את ההישג. אז עכשיו חובה למצוא איזו תמונת ניצחון, משהו שיאושש את תפיסת "אין כמו ביבי".

האיש היחיד שיכול לסייע בתמונה הזאת הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא כבר עשה זאת בהצלחה בסיפור נעמה יששכר, שנחתה בישראל ברוב פאר והדר משמע היתה זוכת מדליה אולימפית שהפכה לאסירת ציון. אז שילמו לרוסיה כופר. אם רוסיה תסייע להשיב את עצמותיו של אלי כהן ז"ל נשלם שוב, איש לעולם לא יידע מה וכמה בדיוק.

אבל תמונה של ראש הממשלה עם ארונו של גיבור ישראל על כבש המטוס וטקס לוויה ממלכתי יומיים לפני בחירות היא תמונת ניצחון. ונתניהו זקוק לה היום יותר מתמיד.