"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשבאמריקה חורף, גם אצלנו קר

,עודכן

טראמפ עזב את הבית הלבן, אך דווקא תחת ממשל ביידן נראה כי הפילוג באמריקה הולך ומחריף. בטור שפרסמתי כאן לפני הבחירות לנשיאות ("המלחמה על עתיד אמריקה", 13.10.20), טענתי כי חוסר השקיפות של הקמפיין הדמוקרטי "מגביר את החשש כי ביידן הוא 'סוס טרויאני' לכפיית אג'נדות שמאל קיצוני". כחודש וחצי לאחר השבעתו, נראה כי הנשיא ביידן עושה כל שביכולתו לאשש את החששות המוקדמים, ו"לשנות את אמריקה" מן היסוד - כפי שהבטיח לאחר הבחירות הסנאטור צ'אק שומר (מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט) - בניגוד מוחלט להצהרות ה"אחדות וריפוי" של ביידן בטקס השבעתו.

ביידן אמנם נהנה מקונגרס דמוקרטי שיקל עליו לממש את מדיניותו, אך זה לא מונע ממנו לשבור שיא מפוקפק בחתימה על צווים נשיאותיים - פרקטיקה המאפשרת לו להוציא לפועל מדיניות או להקפיא מדיניות של נשיא קודם, במחי חתימת ידו: על פי בדיקת CNN, נכון ל־25 בפברואר חתם ביידן על 41 צווים נשיאותיים - לעומת 24 של טראמפ בתקופה המקבילה, 26 של אובאמה ו־7 בלבד של בוש הבן.

פחות משליש מהצווים של ביידן הוקדשו למגיפת הקורונה, בעוד יתר הצווים מכוונים בעיקר למלחמה מול שליחי הדמון של הבית הלבן הנוכחי: תומכי דונלד טראמפ. לפי סקר שצוטט לאחרונה ב"פוקס", הדמוקרטים מסמנים את תומכי טראמפ כאיום הראשון במעלה לאומה האמריקנית (לאחר מכן "'גזענות ממסדית" ו"עליונות לבנה") - בעוד הרפובליקנים מודאגים בעיקר מהגירה בלתי חוקית, מחוסר חוק וסדר וממסים גבוהים.

ביידן מקפיד לבטל כמעט כל רפורמה או מדיניות של טראמפ - אפילו אם הדבר כרוך בפגיעה בצמיחת הכלכלה, בסיכון העצמאות האנרגטית של ארה"ב ובהגברת תלותה במדינות עוינות; ובהפקרת גבולותיה למיליוני מהגרים בלתי־חוקיים (מדיניות הנתקלת בביקורת אפילו מצד דמוקרטים ונחסמת על ידי צווים שיפוטיים). לאחרונה חזינו במופע מעורר דאגה מצד המועמדת של ביידן לתפקיד שרת הבריאות, שלא הסכימה להצהיר כי תאסור על ילדים לבצע ניתוח לשינוי מינם - ללא הסכמת הוריהם. הדבר מצטרף לצו נשיאותי שבפועל מחייב קבוצות ספורט של נשים בבתי ספר לאפשר את שילובן של טרנסג'נדריות - גם אם מבחינה ביולוגית הן נותרו גברים. הדמוקרטים מקדמים גם הצעה שעשויה "להקל מאוד לבצע הונאת בחירות בעתיד" - על פי ניתוח של מכון המחקר השמרני הריטג' - ובכך להקשות על הרפובליקנים לשוב לשלטון.

מי שיעז למחות נגד מדיניות הממשל, ייתקל בצנזורה וברדיפה: בעידוד מגמת ההשתקה של אנשי ימין ברשתות החברתיות; בניצול אירועי הקפיטול כדי לסווג פעולות מחאה מימין כ"טרור מקומי"; ובקריאה של CNN ומחוקקים דמוקרטים לחברות הכבלים להסיר את פוקס ניוז וערוצי טלוויזיה שמרניים נוספים בתואנה כי הם "מפיצים מידע מטעה". לאחרונה קרא עורך דין מרשת הטלוויזיה הציבורית (PBS) להכניס תומכי טראמפ ל"מחנות חינוך מחדש". לפחות הוא פוטר.

החולשה הפנימית של אמריקה מקרינה החוצה, ואלו בשורות רעות מאוד לעולם החופשי בכלל, ולישראל בפרט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר