פג תוקפו של טריק ההסתה

עוד יום שישי חלף, כשבבוקרו נחשפנו לאיומיו של ח"כ לפיד: "אם תתמכו במפלגה של סמוטריץ' ובן גביר, ארדוף אתכם. נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת ובתי חב"ד בעולם". בערב, בראיון שלכאורה נועד ליישור ההדורים בין אברמוביץ' לגנץ, הוסברה לנו הבעיה האמיתית: "הוא", "הצד השני", אמר אברמוביץ', המרמז על הדמון (נתניהו), "אתה תגדיר אותו, במילה אחת". וכדי לא להותיר ספק חתם, כביכול, בשימוש בדברי אחרים: הוא נ' ו' כ' ל'. ולסיום הערב קיבלנו מרינה מצליח, מחבורת "הקורונה היא רק שפעת", תזכורת על תמותת חולי אותה "שפעת", מבלי לפספס הזדמנות לחזור על מסר אחר. לאחר הצגת שיעור התמותה בקרב המגזרים השונים, סיננה: "אם היינו בלי חרדים וערבים, מצבנו היה טוב יותר".

הטעימה היומית הזאת היא עוד פיסה קטנטונת מאינספור אמירות שאינן זוכות לשום התנצלות או הוקעה. להפך, רף השנאה וההסתה מעולם לא נראה גבוה יותר, שכן שום אמירה משמאל לא מצליחה להגיע אליו, חמורה ככל שתהיה. וכאילו לא די בכך, גם כשנשמעת ביקורת מימין כלפי אמירות בלתי ראויות מעין אלו, עצם הביקורת עליהן מוצג כהסתה.

אך לפני ימים ספורים הודיעה ח"כ מרב מיכאלי, בגיבוי התקשורתי הצפוי, שהבעיה למעשה אינה בעמדות הקיצוניות שהביעה אבתיסאם מראענה, אלא דווקא במבקריה. הם המסיתים. חברתה למפלגה, אמילי מואטי, כתבה בטוויטר: "לא קם כאן אדם כל כך רע ושפל שנעשה ראש ממשלה כמו ביבי. חשוב שנזכור את זה כל יום. רוע אכזרי ונטול עקבות, הוא ותעלות הביוב סביבו", ואז מיהרה להציג עצמה כנרדפת על ידי מי שהעזו להדהד את הציוץ המסית.

אמות הסיפים ממשיכות לרעוד, כשמתברר כי לא רק שהתוקפן מוצג כקורבן, אלא שבמשחק הפיכת היוצרות מגיע כעת שלב ההגדרה המחודשת לסכנה האמיתית. ישראלית אנונימית תושבת אוסטרליה שהעזה לפרסם סרטון תמיכה במבצע החיסונים של ישראל, הפכה בתוך שעות ספורות למטרה נייחת. ד"ר אבישי בן חיים, שהעז להצביע בכלים סוציולוגיים על דפוסי הפעולה של האליטה הישראלית הוותיקה, מוגדר כמסית וכמתיר דמם של אחרים.

ומעל כולם מסוכן במיוחד רצף ההֲגָאִים של נתניהו. על ה"נה־נה־נה הזה", כתבה מיכל אהרוני בעיתון זה, היה צריך לזרוק אותו מן האולפן: "לו יחצן היה מתקשר ומציע ראיון עם מישהו שרק לפני רגע ניגב עם כלי התקשורת את הרצפה, הוא היה מגולגל מכל המדרגות". מעניין מה היה גורלו של נתניהו לו היה מעז להרכיב פסקה אחת ברוח אלו של יריביו הפוליטיים.

מוטיב ההסתה מעולם לא היה פוליטי וגלוי כל כך. הטריק שאפשר לצד אחד לשטוף את הארץ בדברי הבל ושנאה ללא כל רסן, ומנגד להטיל מורא ופחד על כל התבטאות בסיסית של האחר - פג תוקפו. המילה הזאת, שפעם חילצה מהימין התנצלות ואי נוחות, התמוססה במוסר הכפול שלכם. שכן הלב אינו נרגש עוד מדמעות התנין, בזמן ששיניו המושחזות משוסות בנו ללא כל גינוי, יום־יום, שעה־שעה.