השלב הבא: המשך חיסונים, תמריצים ועוד אכיפה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השלב הבא: המשך חיסונים, תמריצים ועוד אכיפה

, עודכן
0

השבוע יצאנו מהסגר השלישי לאחר חמישה שבועות שגבו מחיר כלכלי, נפשי וחברתי גבוה מתושבי מדינת ישראל.

ההחלטה לסיים את הסגר נכונה, על אף השיעור הגבוה של הבדיקות החיוביות, מספר החולים קשה והעומס על בתי החולים ועל קופות החולים. לתחושתי, אמון הציבור אבד לנוכח הפרות ההנחיות, בין שבשל הלוויות המוניות ובין שבשל מסיבות שהתקיימו במחתרת. במצב זה אין טעם בהמשך הסגר. האתגר החשוב כעת הוא רכישה מחדש של אמון הציבור. תפקידנו כמומחים הוא לגבש רשימת המלצות שמהן תיגזרנה ההחלטות של קובעי המדיניות. בידי הדרג הפוליטי נתונה הסמכות לנהל את המשבר, כך שהציבור יפעל על פי ההנחיות.

בהינתן נתוני התחלואה הקיימים, שולי הביטחון בניהול המגיפה מזעריים. לכן אנו מחויבים לנהל את היציאה מהסגר בזהירות רבה. התחום הרגיש ביותר הוא החינוך. זה שנה מתקיימת למידה לא רציפה בזום, עם פגיעה משמעותית באינטראקציה האנושית והחיונית לתלמידים עם מוריהם וחבריהם.

לאחר שנלחמו על זכותם להתחסן, על צוותי ההוראה לתת דוגמה אישית ולהתחסן. אליהם צריכים להצטרף תלמידי כיתות י"א וי"ב. תלמידי כיתות א' עד ד' ותלמידי הגנים יכולים לשוב ללימודים בזהירות ובצורה מותאמת להיקפי התחלואה בערים שבהן הם מתגוררים. אסור לשכוח את תלמידי כיתות ה' עד י', גם אם בשלב זה אנחנו מוגבלים ביכולת להחזירם לספסל הלימודים.

חיסון צוותי ההוראה ותלמידי כיתות י"א וי"ב, תוך יישום מתווה לבדיקות אנטיגן מהירות, יכול לסייע להחזרת מערכת החינוך לפעילות סדירה. במקביל, אנו מאמינים כי פייזר תשלים את המחקר על מתן חיסונים לבני 16-12, כך שנוכל לחסן גם אותם.

מרכיב חשוב לא פחות ביציאה מהסגר הוא השליטה בשערי הכניסה לישראל - בנתב"ג ובמעברי הגבול היבשתי והימי, כדי למנוע כניסת חולים והתפשטות המוטציות. ניתן לעשות זאת, בין השאר, על ידי בדיקות לפני עלייה לטיסה ובדיקות עם הכניסה ארצה תוך המתנה לתשובה בבידוד.

לצד צעדים אלה וכחלק מהשבת אמון הציבור, יש להחיל אכיפה קפדנית על מפירי ההנחיות. אם יש משהו שישראלים שונאים, זה להרגיש פראיירים – ובצדק. יש גם להרחיב את הסמכויות של ראשי הערים בניהול משבר הקורונה, ולכלול את שיעור המתחסנים בכל עיר במודל הרמזור.

אנו רואים את ההצלחה של מבצע החיסון. עד כה 84 אחוזים מקרב בני 60 ומעלה התחסנו, ושיעור החולים בקרב קבוצת גיל זו הולך ויורד. זו השעה להרחיב את מבצע החיסונים גם באוכלוסייה הצעירה. זאת, בין השאר, בשל מסע הסתה רווי פייק ניוז שמתקיים ברשתות והיעדר תמריצים.

רק שילוב של המשך החיסונים ומתן תמריצים חיוביים למתחסנים, עם שמירה על ריחוק חברתי, עטיית מסיכות וחיזוק מערכת הבריאות, יעזרו לנו להילחם בקורונה, להשיב את מערכת החינוך לפעילות ולהתניע את גלגלי כלכלת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר