חברת התעופה הלאומית תקבל חלק מדרישותיה, אבל זה לא יהיה בגלל השביתה אלא בגלל האיום להשבית את נתב"ג. כשיש איום להטיל מצור על כל המדינה באמצעות סגירת השער היחיד לעולם - לוקחים אותו ברצינות רבה יותר מאשר הפסקת הטיסות הישראליות. החברות הישראליות כבר מזמן איבדו נתח שוק ניכר לטובת חברות זרות. אל על מבינה שאין ברירה אלא לפעול בשוק תחרותי יותר.
ההתעקשות של הממשלה לחתום על ההסכם היתה מוצדקת, כי בשורה התחתונה מדינת ישראל תרוויח מגידול של תנועת התיירים מאירופה. אבל כדי שהם יגיעו, יצטרך שר התיירות לשקם את תדמיתנו כמדינת תיירות, הדואגת שהבאים בשעריה יוכלו גם לצאת - ובמועד שיבחרו.
מכל הקשיים של החברות הישראליות, את חסמי הכניסה לבריתות של חברות התעופה אי אפשר לפתור משום שבכל ברית כזו נמצאת חברה ערבית המונעת את כניסתן. אם כך, בעוד בנוגע לטיסות לאילת אפשר להמשיך בתחרות - בכל הקשור לטיסות לחו"ל החברות הישראליות יכולות לכרות ברית - ולפעול יחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו