1. אלי חכמון הוא מסתבך סדרתי. גם אם אנשים טובים בניידת ה־VAR נותנים לו חבל כדי לעזור לו לרדת מהעץ, חכמון המתחכם מעדיף לכרוך אותו סביב צווארו ולתלות את עצמו. גם זה לא חדש.
עומר דנינו מכפ"ס ביצע בעומר אצילי דריכה כזאת, שאני בטוח שגם הבוקר סימני הסולייה שלו עדיין טבועים בגב כף רגלו של קשר חיפה. מילא שחכמון לא ראה בלייב, אבל הוא באמת קיבל הזדמנות שנייה עם קריאת SOS מנט"לי, הלך למסך, צפה ועדיין נותר היחיד על כדור הארץ שלא זיהה דריכה. ליבי איתו, ורק שלא יגיד הבוקר שהוא עדיין שלם עם ההחלטה.
דולב חזיזה פיצה על עוגמת הנפש הזאת בשער מהסרטים, שדומה לו ראינו קצת קודם אצל סלאח בליברפול. חזיזה דאג גם להכין את השער ה־15 לרוקאביצה כדי לסגור נחיתה רכה אחרי ליל הבלהות בבלומפילד.
2. הפועל ת"א לקחה 5 נקודות מ־9 בשלושת משחקיה האחרונים מול בית"ר, הפועל חיפה וק"ש. היא לא היתה רחוקה מלהיות עם 7 ואפילו עם 9 מ־9, ובקצב הזה היא תסיים לפני מכבי חיפה ומכבי ת"א, ותזכה באליפות אחרי עשור, עוד לפני שחיפה תביא כתר.
אחרי שצחקנו נשאר לשאול מה "שיטפון" הנקודות הזה מלמד על שלושת משחקיה האחרונים, והתשובה - לא הרבה. היא לא משחקת טוב בהרבה לעומת הימים שבהם צברה נקודה כל ארבעה משחקים, גיל יצחק מלמד ש־20 פלוס שערים בלאומית לא מבטיחים גם שלושה כאלה בליגת העל, וכל השאר, מעבר לשער יפה של אופק ביטון, עדיין מביא הרבה אוהדים להחזיק צמוד אליהם כדורים נגד לחץ דם (מה נשמע, אבו עביד?).
בדקה ה־94 עלה להם גם הסוכר, כי חליחאל, האיש שהשאיר את ק"ש בליגה במשחק העונה שלה נגד נס ציונה, קיבל כדור ענק מטורה והמיט עליהם נוקאאוט.
3. ביום שבו נפתלי בנט הציג את הרכש החדש שלו משדרות - אלון דוידי, הודיעה הרכש הישן שלו מפעם - אלונה ברקת, שהיא חוזרת לפרונט בטרנר, וזה במקביל לעזיבתו הסנסציונית של יוסי אבוקסיס. בניגוד לאופיו המרוסן, לפחות כמאמן, יוסי לא חסך ביקורת כלפי ברקת מעל כל במה בשעות האחרונות.
יחסית למה שנשאר שם מימי התהילה, אבקוסיס הפיק את המקסימום, אבל אלונה לא התלהבה ומתגעגעת לימים שבה השחקנים העיפו אותה לשמיים אחרי ההכתרה. יוסי ואלונה עשו השבוע, כל אחד, דיל בינוני. שניהם חוזרים (וחוזרות, לפי מרב מיכאלי) לקבוצות שבורות. שיהיה להם (ולהן) בהצלחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו