מכביזם מול חיפאיזם

1.הקרב על הוועד קיבל את הטוויסטים שלו. לראשונה זה עשור, ובטח מאז שניצחה אותה בפעם האחרונה בליגה לפני שלוש עונות ויותר, מכבי חיפה חשבה שהיא טובה יותר ממכבי ת"א. קשה אפילו להפנים את משמעות הדברים על כמה מועדון בסדר גודל של חיפה צריך להקיז דם, מאמץ, כבוד, כסף ואין סוף משאבים, כדי להשיב לעצמו את מעמדו.

המגמה שדיברו עליה מתחילת העונה לא הבשילה עדיין במשחק הראשון ביניהן העונה בסמי עופר, כשחיפה הבקיעה פעמיים וחטפה פיק ברכיים כי פתאום הבינה שהיא בדרך לנצח את הדמון הגדול, הבלתי ניתן להכנעה. ברגע שהפחד השתלט עליה, האלופה השוותה.

גם הערב, שתי דקות אחרי הבלגן ברחבה של ג'וש כהן, שהביא ליתרון של גול ו־11 נקודות הפרש בטבלה, מכבי ת"א חזרה מהר ובאלגנטיות עם מתן חוזז הנהדר ובן חיים בשיוויון אדיר, אבל זה פחות או יותר היה המהלך הטוב היחיד שלה בתוך ים של שליטה חיפאית בכל הפרמטרים.

אז נכון שדור פרץ ויונתן כהן היו מנוטרלים ודן גלזר גם, אבל אלו תירוצים של לוזרים (והאלופה היא לא כזאת), ומי שנכנסו במקומם, התקשו ממש לשאת בנטל.

על פניו תיקו היה אמור לשרת בסך הכל את האינטרס של חיפה לא לתת לפער 8 הנקודות להתפורר, אבל ברק בכר ידע שהמשחק הוא גם הזדמנות לקבוע עובדות שיהיה קשה לקעקע. מכבי ת"א היא לא הטיפוס שזורק מגבת לבנה למרכז הזירה, אבל בכר האיץ בחזיזה ובשרי לתרגם את האיכויות שלהם לתוצאה.

חיפה נחלשה ולכן אצילי נשלח לחצי השעה האחרונה, לעומת גלזר שנכנס כדי לתת קונטרה. ככל שהתקרבנו לסוף, חזרנו לדפוס המשחק הראשון בסמי, אבל מסתבר שלאלופה כאן יש עור של פיל והיא פתחה ברגע האחרון את הבקבוק כדי שהשדים ייצאו משם ויכשילו את פלאניץ' החיפאי, שיפיל ברחבה את איש המשחק - מתן חוזז.

2.צריך לתת לאשדוד ולרב"ש הרבה מילים טובות על הניצחון על בני יהודה ועל איך שהיא מתמודדת עם בעיות הקורונה שלה, אבל הסיפור הגדול היא של מי שלא הופיע אליו, ולמעשה לא מופיעה כמעט מתחילת העונה. לידיעת ברק אברמוב - אתם כרגע הקבצה הגרועה בליגה, בדרך הבטוחה לליגה הלאומית. בהפועל ת"א, בחדרה ובסכנין יש לפחות כוונות להיאבק, אבל אברמוב החליט להתחכם ולהפוך את בני יהודה מקבוצת כדורגל לחוג. זה מתקרב להיגמר בבכי.