"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בני בגין: האם תקווה ל"תקווה"?

,עודכן

אז לאן מועדות פניה של "התקווה החדשה" בראשות גדעון סער? ומה מסמל השם "בגין" הבן? רבים מחברי הליכוד כבר אינם רואים בזאב בנימין בגין, בנו של מנחם בגין, ליכודניק מן השורה. אפשר לשמוע חברי מפלגה המכנים אותו "שמאלן". לבני בגין עבר של מי שבא ויוצא בתנועת הליכוד. בימי היעדרותו מן הליכוד ניסה את כוחו בתנועות ימין שכשלו. לכן אין לומר בביטחון מלא כי תחנתו הקרובה, בצל קורתו של סער, היא גם תחנתו הסופית במרחב הפוליטי.

אך בגין הבן, אדם ישר, מעולם לא היה "שמאלן". אלא שבעיני חלק מן הליכודניקים המסורים ייחשב ל"שמאלן" כל מי שמנסה לחזק את מערכת המשפט. ובגין הבן, כמו חברו דן מרידור, עונה להגדרה הזו, הנחשבת לעיתים כגידוף. האם בתור לרשימת גדעון סער עומד גם דן מרידור, עוד "שמאלן"?

לטעמנו, טועה יו"ר תקווה חדשה לחשוב שבני בגין, אישיות פוליטית בהפסקות, הוא נכס אלקטורלי יקר שיפתה אנשי ימין לנטוש את בית הליכוד למען רשימתו. כי תנועת הליכוד היא בית, גדוש ברגשות נאמנות. זו משפחה.

עלינו להטריד בשלב זה את השד העדתי. כי מה ישמיעו ותיקי הליכוד בשיחות אינטימיות, בינם לבין עצמם? מה ילחשו למשמע בשורת צירופו של בני בגין למפלגת "התקווה החדשה"? חלקם יביעו סלידה על כי סער לא בחר ביוצא עדות המזרח לכבב במקום מרכזי ברשימת תקווה החדשה. הוא בחר באישיות אשכנזית. ברוחה של תלונה זו יתלחשו להם מי שרואים עצמם מקופחים מבחינה עדתית בצמרות הפוליטיות.

בישראל, אומרים חכמי הסוציולוגיה, מתחוללת מהפכה דמוגרפית. מהפכה? אך בלא שתתבטא במיקומם של יוצאי המזרח וצפון אפריקה בצמרות הפוליטיות. לא אחת נשמעת הטענה כי בראש ממשלת ישראל לא עמד, עדיין, מנהיג יוצא העדות הנ"ל. נזכיר: כאשר בלט כושר מנהיגותו של דוד לוי, הוא זכה לשפע קיתונות של לעג. על חשבונו סופרו בדיחות גזעניות, מגעילות. כך גם כאשר כיהן כשר חוץ מצליח.

למי ששכח: מנחם בגין המנוח כונה "מרוקאי" כאשר בימי בחירות הצליח לסחוף אחריו רבים מן המזרחים וה"מרוקאים". בגין "מרוקאי"? אכן, זה היה רק כינוי של כבוד, צל"ש ממש. הצלחתו זו נחשבה להישג ראוי למחמאה גדולה, בעיקר על שום היותו מנהיג, ראש ממשלה. כאשר נאם, הרעיד את הלבבות, שלהב המונים, מכל עדות ישראל, כאילו נולד בהרי האטלס, ולא בפולין.

וגם לא נשכח את שמות המשפחה כמקדמי הצאצאים הנוספים המשתוקקים לשחק במגרש הפוליטי: ציפי לבני, בתו של איתן לבני, לשעבר ח"כ מטעם חרות וקצין המבצעים של האצ"ל. דן מרידור, בנו של אליהו מרידור, ח"כ, בית"רי, לשעבר מפקד האצ"ל בירושלים. ובנימין נתניהו? בנו של בנציון, מעוזריו הקרובים של ז'בוטינסקי. ויש עוד כמותם. נכון, היו מהם שסטו מנתיב האבות.

אבל כל מרכיבי האישיות שנמנו כאן אולי ישמשו חומר למחשבה לגדעון סער, השוקד על מלאכת הרכבת רשימת מועמדיו לכנסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר