גם באירופה, הציבור כבר לא מאמין להנהגה
,עודכן
הסתמכות על קולות הערבים.הרומן הפוליטי המתפתח בין נתניהו לבוחריו בציבור הערבי גורם לתהייה רבה על הציניות המאפיינת אותו והלוליינות שלו כראש ממשלה בניסיון להסביר את דברי ההפחדה שלו מיום 17 במארס 2015, על כך ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" (בטענה הפתטית שהתכוון רק למצביעי "הרשימה המשותפת"...).
כל מי שעיניו בראשו מבין שבמאמץ שעושה נתניהו, בפעם הרביעית, כדי להבטיח רוב בכנסת לביטול משפטו או להשעייתו, הוא מוכן להשתמש בכל אמצעי, כולל הכשרת הקול הערבי, לאחר שבמשך שנים ארוכות ביקר כל מי שהסתייע בו מקרב המפלגות הציוניות.
מוקדם לדעת אם חיזוריו הנמרצים והשקופים כל כך יגרמו לבוחרים ערבים רבים להצביע עבור הליכוד או להימנע מלהצביע, אבל - מתוך שלא לשמה - מעניק נתניהו תרומה חשובה לדמוקרטיה הישראלית. כל ביקורת לאומנית של הימין על "הסתמכות על קולות הערבים" תיתקל בעתיד בפרץ גדול של צחוק.
סכנת אובדן האמון.פרסום מדד המכון הישראלי לדמוקרטיה על אודות ירידת אמון הציבור בצבא, בנשיא, בבית המשפט ובכנסת, אינו מייחד את ישראל. חברת אדלמן האמריקנית, העורכת מדי שנה "מדד אמון" בקרב 27 מדינות (שישראל אינה אחת מהן), מציינת כי בחלקה הראשון של 2020 היתה עלייה מסוימת באמון הציבור בממסד, ברוב המדינות הנמדדות, אבל מאז חלה ירידה, בגלל התחושה שהממסדים חדלי אונים מול הקורונה. המרואיינים בסקרים ציינו כי הארגונים הממשלתיים אינם מוסריים ואינם יעילים, הארגונים הלא־ממשלתיים מוסריים אך אינם יעילים, ורק החברות העסקיות מוסריות ויעילות...
המחקר קושר, כנראה בצדק, את חוסר הרצון להתחסן עם אי האמון בממסד: "אם אתם אומרים לי להתחסן, כנראה שזה לא טוב!". המסקנה אינה שכל ארגון חייב להחליף את העומדים בראש מחלקות יחסי הציבור שלו, אלא שחוסר האמון עלול לפגוע פגיעה קשה בבריאות. לא פחות.
המחאה בנצרת בעת ביקור נתניהו // צילום: אי.אף.פי
למצות את השנתיים הבאות.בגיל 78 החל השבוע הנשיא המבוגר ביותר בתולדות אמריקה את כהונתו הראשונה. לאחר ארבע השנים הסוערות והמתוקשרות כל כך של טראמפ, יבואו השנים הרגועות. טראמפ העניק לו את כינוי הגנאי "ג'ו הישנוני", אבל ביידן הפתיע עם שלושה ניצחונות - בנשיאות, בבית הנבחרים ובסנאט - המעניקים לו שנתיים, לפחות, של יכולת למשול ללא התנגדות פרלמנטרית. אלו שנתיים של חסד, אשר בתומן עלול המצב להשתנות כפי שקורה, לא אחת, ב"בחירות המחצית" לשני בתי הקונגרס.
אם אכן יש לביידן ולצוותו תוכניות לשינוי אמריקה, לטיפול מהיר באבטלה ובפצעי הקורונה האחרים, לשיקום התשתיות המוזנחות ולשיקום מעמדה הבינלאומי של ארצו, הוא לא יוכל להרשות לעצמו לדחותן. זה נכון גם לגבי המזרח התיכון. אסור שיוטעה על ידי השקט היחסי השורר כרגע באזורנו. מדובר בחבית של חומר נפץ העלולה להתפוצץ ברגע הכי פחות נוח למנהל העולם. הנשיא החדש הוא איש המקשיב ליועציו, והם אומרים לו להתרחק מן הסכסוך, ולדחות את הטיפול בו ככל שיוכל, אבל הוא גם איש מנוסה מאוד היודע כי היועצים העניקו את העצה הזו לכל קודמיו.
הידע שלו בנושא הסכסוך עולה בהרבה על זה של כמעט כל קודמיו בתפקיד. הוא מאמין כי ניתן לפתור אותו, וכי אין להסתפק ב"ניהול הסכסוך", בין השאר משום שמדובר באוקסימורון. דוקא ביידן השקט, הרגוע, עשוי להפתיע ולהחזיר את הצדדים אל שולחן המשא ומתן לא רק כדי שיתנצחו זה עם זה.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
