שותפות מוגבלת
אף שהרשימה המשותפת עדיין פועלת כסיעה אחת בכנסת, נראה כי ניטשת מלחמת חורמה בין שתיים מחברותיה, כלומר בין אנשי התנועה האסלאמית לבין אנשי חד"ש. מכוני הסקרים המתמחים בחברה הערבית עובדים כבר תקופה ארוכה מסביב לשעון כדי לספק תשתית לשתי המפלגות הגדולות הטוענות לכתר ונאבקות על ראשות הרשימה, בניסיון להוכיח מי פופולרית יותר בקרב המצביעים הערבים - וכל זה בשעה שהסקרים מעידים על דבר אחד: ירידה בשיעור הערבים שיצביעו בבחירות הבאות.
כל מפלגה מנסה להביך את רעותה. אנשי חד"ש תוקפים את התנועה האסלאמית ונציגה ח"כ מנסור עבאס, שהתקרב בחודשים האחרונים לנתניהו ולליכוד וניהל איתם משא ומתן. ואכן, עבאס ומפלגתו משלמים מחיר ציבורי גבוה. מנגד, אנשי התנועה האסלאמית טורחים להזכיר שוב ושוב כיצד הצביעו אנשי חד"ש נגד החוק שאוסר טיפולי המרה, ומאשימים אותם בעקיפין באהדה רבה מדי ללהט"בים - תופעה הנחשבת פסולה בקרב הציבור השמרני בחברה הערבית.
כחלק מהצגת הפופולריות שלה, או הפרגמטיזם, או אולי אפילו בניסיון להראות שעמדותיה, לרבות הדיאלוג עם הליכוד, דוקא זוכות לתמיכה מן הציבור הערבי - הודיעה התנועה האסלאמית שמפלגתה פתוחה בפני דמויות שאינן מזוהות עימה פוליטית, אידיאולוגית או דתית. מדובר בגישה חדשה, שנועדה בעיקר לאותת לאנשי המשותפת שהתנועה האסלאמית מסוגלת, אם תרצה, להתמודד לבד ולא במסגרת הרשימה המשותפת לכנסת, אם כי ספק רב אם תצליח לעשות זאת בהצלחה. כמו כל מפלגה ערבית אחרת, הסיכוי שלה לעבור את אחוז החסימה נראה קלוש: ניסיון העבר מלמד שהמפלגה הגדולה ביותר לא עברה את רף 130 אלף הקולות כאשר התמודדה לבד, בטרם הועלה אחוז החסימה.
לצד הביקורת הציבורית הקשה, הולך ומחריף הנתק בין חברי הכנסת של האסלאמית לבין שאר עמיתיהם במשותפת. הדברים קיבלו המחשה בכמה אירועים שנערכו לאחרונה, כשח"כ עבאס וחבריו לתנועה נעמדו הרחק מחבריהם, מבלי להחליף מילה וחצי מילה ביניהם, גם כשהם אמורים להפגין אחדות מול הציבור - ולו למראית עין.
נראה כי המלחמה בין המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת הולכת ומתעצמת, אך עדיין סביר להניח ששום מפלגה לא תאזור את האומץ להתמודד לבד. עם זאת, המפלגות הערביות יצטרכו עכשיו להתאמץ הרבה יותר מבעבר כדי להסביר לציבור בוחריהן שתי נקודות: הראשונה, מדוע לתת בהן שוב אמון ולהצביע בעדן בעוד הסכסוכים והמחלוקות ממלאים את זמנן. והנקודה השנייה: מדוע אין להאמין להבטחות של הימין, בייחוד הליכוד וראש הממשלה נתניהו, המנסים להתקרב לציבור הערבי ולבקש את אמונו בבחירות, לראשונה זה עשרות שנים.
