בנק ישראל ניצב בעין הסערה ומקבל החלטות אמיצות, מרובות סיכונים, במהלך משבר הקורונה. הנתונים על היקף ההלוואות המוקפאות מדאיגים, בעיקר הלוואות הדיור בהיקף אדיר של יותר מ־100 מיליארד שקלים.
ההלוואות הללו כוללות בעלי נכסים שבנו על תשואה של השוכרים, שאינם יכולים לעמוד בתשלומים שלהם התחייבו. לכן, למעשה, אנחנו לא יכולים לראות את גודל המשבר כעת. זה לא עניין שבשגרה כשבנק מרכזי מורה על דחייה של פירעון הלוואות, כמו שזה לא עניין שבשגרה שבנק מרכזי רוכש אג"ח של חברות (קונצרניות) וכמו עוד צעדים רבים שהבנק נוקט.
מדובר בפעולות הנשמה שאי אפשר להבין אותן, או להצדיק אותן, מבלי להבין את ההקשר - את האיום שטומן בחובו המשבר הנוכחי. אלא שאם בנק ישראל הוא חדר המיון, הממשלה היא המחלקה המטפלת והצלחת הצעדים הללו תלויה בתפקוד הממשלה הבאה.
אם יתמזל מזלנו ויהיו שר אוצר וראש ממשלה שיהיו מרוכזים בתפקידם להחזיר את השוק לצמיחה, המשבר הזה יוכל להיות מאחורינו במידה רבה מאוד, כבר בתוך שנתיים - כך לפי הדו"ח של בנק ישראל. אך אם הממשלה הבאה תורכב מחסרי הבנה פופוליסטים, אלה שלועגים לדאגה ליחס החוב ולגירעון, מצבנו עלול להידרדר עד כדי סכנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
