המספרים שפורסמו הבוקר (שלישי) לפיהם מעל 10,000 איש אובחנו אתמול כחיוביים לקורונה אינם מעודדים. 12 יום של סגר על מלא (כולל מערכת החינוך) ו-22 יום מאז סגירת חנויות הרחוב והקניונים, מסתבר שלא היוו פתרון לנגיף המתעתע. גם מחסומי המשטרה המתסכלים את העובדים החיוניים לא עוזרים, אבל יימשכו בבחינת למען יראו וייראו.
אבל קשה להבין את גזירת הממשלה לפיה גם הספורט המקצועני חייב להיות בסגר. במדינות אירופה בהן יש סגר על מלא (כולל המרכולים הגדולים שבהם ישנה הגבלת כניסה להבדיל מ"השוק" שקיים כאן) כמו גרמניה ואנגליה, לא העזו לפגוע בספורט.
המשחקים אמנם מתקיימים ללא קהל, אבל לצופה מבעד למרקע יש למה לצפות מדי ערב. בארצות הברית מוכת הקורונה בה נספרים מדי יום אלפי קורבנות, ממשיכים לשחק את ליגת האן.בי.אי. תחת הגבלות מחמירות, אבל מ-ש-ח-ק-י-ם.
קשה להבין מדוע התירה הממשלה מאידך לקבוצות המייצגות אותנו באירופה ובליגות בינלאומיות להמשיך לפעול כרגיל ואת הליגות המקומיות היא אסרה לפעילות. הרי הליגות מתקיימות בנוהל מחמיר עם כמעט אפס הדבקות, אז מדוע לא לשמח במעט את הקהל היושב ציון, מנער ועד זקן, אשר מצפה מדי שבוע לראות את קבוצתו האהובה מבעד למסך?
עצירת הליגות לשבוע-שבועיים נוספים תגרום לנזק כפול ומכופל לקבוצות הספורט המקצועניות בכדורגל וכדורסל. ראשית, הליגות חייבות להסתיים השנה עד סוף מאי-תחילת יוני עקב קיום אליפות אירופה בכדורגל וטורניר הזדמנות האחרונה למשחקים האולימפיים. המשך עצירת הליגה תגרום לקיטון חד בהכנסות ממועצת ההימורים וגופי השידור עקב צמצום כמות המשחקים. ובנוסף עבור השחקנים עצמם, אין תחליף למשחקים. חזרת הליגה אחרי פגרה של כמעט חודש עלולה לגרום לפציעות, והעומס הרב שייווצר עקב דחיסת מחזורי הליגה יוביל לפגיעות מסוכנות.
אם כל כך קשה לכם לרדת מהעץ קחו עוד שלושה ימי סגר אבל תקבעו: ביום שני הבא כולם חוזרים לשחק! למען הילדים שאוהבים את הספורט שלנו, אוהדי הקבוצות, השחקנים וכולם. גם אתם בממשלה תסכימו שעדיף לראות ספורט מאשר חדשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו