על ישראל לדרוש מהמצרים לפעול טוב יותר

לכאורה, זה היה "עוד אירוע" של ירי רקטות לעיר ישראלית. לא משהו שעושה כותרות, לא ממש סיפור בהיעדר נפגעים או נזק ממשי.

אבל אילת היא לא "עוד עיר". לא שדמם של תושביה אדום יותר, אבל המשמעות של פגיעה בה קשה יותר. גם משום היותה סמל - לחופש, לבריחה, לניקוי הראש הכל כך אהוב עלינו - וגם משום שבשונה מערים אחרות, אילת תלויה לחלוטין בתיירות. ובהינתן המשוואה הברורה של ריבוי ירי פוגע בתיירות, המשמעות לגבי אילת ברורה: ריבוי ירי עלול לתת לה מכה אנושה.

במערכת הביטחון הבינו זאת, ולכן (על רקע התרעה מוקדמת) הציבו בה סוללת כיפת ברזל. זאת היתה קריאה נכונה של המציאות, שלא הניבה פירות: המערכת לא יירטה את הרקטות משום שלא הופעלה משיקולים שונים. כמו בהחלטה לפתוח את כביש 12, המתח שבין צורכי הביטחון לקיום שיגרת חיים אזרחית הוביל ללקיחת סיכונים שאתמול הסתיימו בטוב, אבל מחייבים מציאת פתרונות מהירים לעתיד.

לצד חיזוק ההגנה, צריכה ישראל ללחוץ על המצרים לפעול טוב יותר לסיכול הפעילות בסיני. בעבר בוצע הירי לאילת על ידי גורמים פלשתיניים שהופעלו מעזה, כלומר שלצה"ל היו מנופי לחץ ברצועה לסיכול או הענשה של המבצעים או של שולחיהם. אבל השיגורים האחרונים לעיר כבר נעשו על ידי גורמי ג'יהאד עולמי, שלישראל אין שום השפעה עליהם - ישירה או עקיפה. ובהיעדר יכולת ממשית לתגובה בסיני, כדי שלא לפגוע בהסכמי השלום, תלויה ישראל לחלוטין בחסדי המצרים, שכבר למדו על בשרם שמי שלא מסכל פיגועים באילת סופו שיקבל אותם נגד כוחותיו שלו בסיני.

כרגע נמנעים המצרים מלפעול באמת, בעיקר משום שהם טרודים בבעיות הכלכליות־פוליטיות בלב המדינה. המשמעות הישירה היא המשך ההתבססות של גורמים קיצוניים בסיני, הנגזרת הברורה מבחינת אילת היא שזה רק עניין של זמן עד לפעם הבאה. וכמו שאתמול נרשמה בה היסטוריה (מפוקפקת) - אזעקה ראשונה בתולדות העיר - הרקטות הבאות עלולות להביא איתן, חלילה, גם נזק ממשי או נפגעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו