תקשורת בלי עצמאות וזיכרון

שעת בוקר מוקדמת של יום הזיכרון. אני עורך באולפן קול ישראל את סקירת העיתונות שאקרא למאזינים. כותרות העיתונים עטופות באבל על חללי מערכות ישראל, אך גם מביטות באופטימיות לעתיד. אני מעלעל גם בעיתונים המשקפים את הלכי הרוח בקרב הציבור החרדי. מן העיתונים האלו אני למד לפענח את השפה העברית בגרסתה "החרדית". למשל, שליט"א, ועוד ועוד ראשי תיבות הנפוצים בשפת המגזר ובכלי התקשורת שלו. אני גם מכיר את השימוש הנפוץ, יותר מדי נפוץ, בכינויי הגנאי אשר ננקטים בשפת החילונים כלפי ציבור זה: "שחורים", "עלוקות", ועוד ועוד כינויים מבישים. מעולם לא ביטאתי עלבונות שכאלה, גם לא בשיחות סלון, גם לא בבדיחות הדעת. אבל בבוקר יום הזיכרון, שבו נערכים טקסים לחללי מערכות ישראל, שוב נוכחתי לדעת עד כמה כלי התקשורת הללו מתנכרים למדינת ישראל.

או שאולי כדאי לנקוט ביטוי אחר, משום שהצירוף "מדינת ישראל" לא ייראה בעמודיהם, לא יידפס, גם לא ביום הזיכרון או לקראת יום העצמאות. בעיתון "המודיע", ביטאון אגודת ישראל העולמית, בעמודו הראשון, אף לא מילה אחת על יום הזיכרון, על טקסיו או על נתוני השכול. הכותרת הראשית של עיתון זה, בבוקרו של יום הזיכרון, מבשרת כי "מועצת גדולי התורה דנה אתמול בסוגיית דרכי מניעת התערבות השלטונות בתוכני החינוך החרדי". ובכן, גדולי התורה מוחים על הכוונה לשרבב "נימה של חולין בתוך טהרת הקודש". לקורא החילוני נפרש: מחאה נגד הכוונה לשלב לימודי ליבה. בכותרת נדפס הביטוי: "התערבות השלטונות" - לא משרד החינוך חלילה, כאילו היה מדובר בשלטונות זרים. אני מנסה להתנחם במאמר הראשי, בגיליון יום הזיכרון, שהרי הכותרת שלו היא "המאבק על העצמאות". אך לא, לא על עצמאות המדינה נכתב במאמר, אלא על "החינוך הטהור".

הלאה: גם בעיתון החרדי "יתד נאמן" שום מילה בעמוד הראשון על יום הזיכרון או על יום העצמאות. באחד העמודים הפנימיים חבוי מאמר לרגל הקמת המדינה, אבל מהו תוכנו? האם אזכור מי שנפלו על הקמתה? רשימת הישגיה? לא ולא, אלא התקפה בוטה על הציונות, וזוהי ההנמקה להתעלמות מזיכרון ומעצמאות: "אין צורך להכביר במילות הסבר מדוע אין אנו שותפים לחגיגות הרעשניות הללו, שנועדו לחפות על הצורך בחשבון נפש נוקב וכואב, להיכן הובילה הציונות את המוני בית ישראל".

בעיתון "המבשר" ידיעה קצרה מאוד על תחילת אירועי יום הזיכרון. אבל הכותרת המודגשת יותר, בעמוד הראשון, מספרת לקוראים: "כ'ק (כבוד קדושתו) אדמו"ר מבעלזא שליט"א ייצא מחר לקברות אבותיו בעיירה בעלזא".

אי אפשר לערער, אם כי אפשר להתווכח כמובן, על מלחמתם של עיתונים אלה ב"שלטונות" המתחבטים בסוגיית השוויון בנטל. אי אפשר לערער, ואפשר להתווכח, על מאבקם נגד לימודי הליבה. אבל אי אפשר להישאר שווה נפש מול עצם החרם על המדינה - ולא רק בימי זיכרון ועצמאות, ולא רק מכלל השפה הנקוטה בעיתונים, אלא מן המהות עצמה. כך נאבקים עיתונים אלה, וסגנונם, למען הטמעת התודעה כי כאן קיימות באמת שתי מדינות לשני עמים: אחת מהן היא "השלטונות".