תתנצל על הפרשה, ונתקדם

החל מהיום, עומר אצילי הוא באופן רשמי שחקן מכבי חיפה. בימים של רגילים, כאלה שאין בהם את הפרשה המדוברת, קורונה וחצי עונת גלות עגומה בקפריסין, מדובר באירוע שובר שגרה, אולי שובר שוויון בהיסטוריית המאבק על ההגמוניה בין מכבי ת"א למכבי חיפה. בין מכבי 1 למכבי 2, ולטובת אלה שרואים מנקודת מבטם הילדותית את המשפט "יש רק מכבי אחת בישראל".

למזלו הרע של אצילי, ההסתבכות שלו התרחשה במשמרת של בעל בית בשם מיץ' גולדהאר, שאינו חי בישראל ולא התחנך במציאות ובמנטליות המקומית שבה מרסקים אותך מייד כשאתה נופל, אבל גם סולחים לך על הכל אחרי רבע שעה. לקנדי יש משנה סדורה: טעית? שילמת. לתמיד.

אני לא יודע מה היה עולה בגורלה של הפרשה אם אצילי היה באותו זמן שחקן מכבי חיפה. סביר להניח שהיה נענש בחומרה, אבל קשה לי להאמין שהיה מסולק בבושת פנים מהמועדון. יענקל'ה שחר הוא בעיניי מנהל דגול, הטוב מכולם בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, אבל הוא חי בתוך עמו. וכאן, לא בקנדה, אם פוליטיקאים יושבים בכלא על מרמה או הפרת אמונים וממשיכים לכהן בתפקידים ציבוריים, קל וחומר שאצילי, שתיקו נסגר ואיני מגדיר אותו כפושע בשום קריטריון, יוכל לחזור.

העניין תלוי הרבה פחות במקבלי ההחלטות ויותר באדם עצמו - אצילי. האם יעמוד בציפיות הגדולות ובהזדמנות הענקית שניתנה לו במדינת כדורגל חסרת רחמים? האם יחזור להיות אצילי של לפני הפרשה, או שהצלקות יהיו חסרות תקנה?

דבר אחד חייב אצילי לעשות – לצאת בהודעה מצולמת שבה הוא מכה על חטא על התנהגותו, ומציע את זמנו הפנוי לתועלת הציבור לפחות לשנה. מודה ועוזב ירוחם.