"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך אומרים "לכו להתחסן" בערבית?

,עודכן

כשהתקשורת קובעת ש"הציבור הערבי לא מתחסן", כדאי להבין מי הציבור הזה ומדוע הוא לא מתחסן. בהיותה אוכלוסייה צעירה יחסית, קבוצת בני ה־60 פלוס מהווה נתח קטן של כ־8% באוכלוסייה הערבית. קבוצה זו ניידת פחות ונמצאת פחות באינטראקציה עם החברה הישראלית הרחבה. בני ה־60 פלוס בחברה הערבית גם פחות נמצאים בשוק העבודה, ולכן המוטיבציה שלהם להתחסן נמוכה יותר. האוריינות הדיגיטלית שלהם היא נמוכה, ולכן קביעת תורים יכולה להיות איטית.

בגל הראשון, כזכור, הציבור הערבי היווה דווקא דוגמה מצוינת להתמודדות עם הקורונה. שיעור התחלואה ביישובים הערביים מתוך סך כל התחלואה בישראל לא עלה על 5%, אולם החל מאמצע אוקטובר אנו עדים לעלייה חדה בתחלואה, הנובעת מהתקהלויות ואירועים חברתיים כמו חתונות, ומהירידה הכללית במתח לאחר הסגר הראשון. אלה היו נמנעים ברובם אם היו זוכים לטיפול מותאם מבחינת אכיפה ומניעה - וזה כמובן דורש משאבים.

הרשויות הערביות סובלות מהזנחה ממשלתית ארוכת שנים וממחסור כרוני בתקציבים והיעדר תשתיות בחינוך, בבריאות ובתברואה - אשר לא מאפשרים ניהול חיים תקינים. יחד עם זאת, יישובים אלה הצליחו להתגייס למאבק בגל הראשון, והחזיקו מעמד תוך התגייסות של כל הגורמים בקהילה, כולל עמותות וארגוני החברה האזרחית. אך באוקטובר המשאבים האחרונים שלהם אזלו, וכך, בלי תמיכה ממשלתית, המצב החל לצאת משליטה.

האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה בסיכון עקב השילוב של שיעורי תחלואה כרונית גבוהים ועוני חריף. לא צריך להיות מומחה לאי שוויון בבריאות כדי לראות שהקשיים כפולים ומכופלים עקב היעדר תשתיות, צפיפות ופערים כרוניים. לצערי, גם משבר הקורונה לא גרם לקובעי המדיניות לשנות דבר בנוגע לפערים אלה, ועל כן נפערו פערים חדשים. לא נעשו מספיק מאמצים לאכיפה, הסברה ובידודים ביישובים הערביים, והחקירות האפידמיולוגיות לא תאמו את המציאות המורכבת והצפיפות ביישובים. גם כשרופאים ורופאות, אחים ואחיות ערבים עמדו ועדיין עומדים בחזית המאבק בבתי חולים, אנשי מקצוע ערבים לא היו שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לטיפול בקורונה ביישובים שלהם עצמם.

כעת צריכה המדינה לסייע ולדרבן את הציבור הערבי להתחסן על ידי הנגשת החיסונים לאוכלוסייה - מערך הסברה ייעודי עם מסרים מותאמים שיוכלו להתחרות בפייק ניוז, הוספת מוקדי התחסנות - שכן יש מספר מועט יחסית של מוקדים כאלה ביישובים הערביים - התאמת קריטריון הגיל ל־40, עזרה בהובלת אנשים מבוגרים ובעלי מוגבלויות למוקדי התחסנות. ולא יזיק לעשות את זה בערבית.

פרופ' ניהאיה דאוד, ביה"ס לבריאות הציבור באוני' בן־גוריון, חברה בצוותי המומחים של המשבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר