"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי רוצה לקבור את נתוני העוני

,עודכן

לראשונה זה 20 שנה לא פורסם דו"ח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי. הם מאשימים את הלמ"ס, ובלמ"ס מתרצים בקורונה ובשלל בעיות טכניות. מה שבטוח הוא שהנתונים הרשמיים של דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים (בשמו הרשמי) לא פורסמו עד לסיום 2020 ואין התחייבות מתי יפורסמו. התוצאה? השקופים יהפכו שקופים עוד יותר.

החידלון הזה בולט עוד יותר על רקע שתי עובדות משמעותיות: הראשונה היא שישראל, מדינה שהוקמה בסיסמאות על "חזון הנביאים" וחברת מופת, היא אלופת העוני במערב. השנייה היא שאנחנו בשיאו של משבר כלכלי־חברתי שלא היה כמותו שנים ארוכות. ישראל זינקה לצמרת טבלת שיעורי האבטלה ומנתונים שאסף הביטוח הלאומי לאורך השנה, ברור שממדי העוני גדלו דרמטית. הדו"ח האלטרנטיבי של "לתת" מצא, למשל, ש־143 אלף משפחות נוספו למעגל של אי־ביטחון תזונתי ונסמכות, במידה רבה, על תרומות ועמותות מזון, על מנת לאפשר קיום בסיסי.

למה זה חשוב בעצם? בשנים האחרונות התרגלנו לדבר על "פסטיבל העוני". דו"ח הביטוח הלאומי מייצר כותרות ליום-יומיים, במקרה הטוב. אחר כך כולנו ממשיכים בשלנו. אנחנו גם בעידן של זלזול מוחלט בתכנון ובביצוע של הממשלה, בוודאי בטירוף הבחירות שנקלענו אליו כבר שנתיים. ועדיין, מדובר בכלי המרכזי לקביעת מדיניות חברתית־כלכלית בישראל. כל תוכנית מאבק בעוני נגזרת ממנו. הפעלת מרכזי עוצמה, תקציבים למחלקות רווחה, תוכניות לקשישים החיים בעוני, כרטיסי מזון ועוד. דו"ח העוני והפערים משמש רקע ורציונל לכל אחת מהתוכניות הללו.

קבירת נתוני העוני, במיוחד בתקופת בחירות, מעלה תהיות. במקרה הטוב, מדובר בטירוף מערכות. דחיקה של נושא קריטי לתחתית סדר העדיפויות. במקרה הרע, מדובר בזדון. הרי יש מי שנהנה מהעובדה שהנתונים לא יוצאים בעת הזו.

מעז יכול לצאת גם מתוק. הביטוח הלאומי מפרסם דו"ח שהולך שנה לאחור. למעשה, אם היה מפורסם דו"ח בדצמבר 2020, הוא היה משקף את תמונת העוני והפערים ל־2019. בקצב האירועים הנוכחי מדובר בפספוס אדיר. הביטוח הלאומי כבר הודיע שייצר דו"ח על סמך נתוניו, שישקף את תקופת הקורונה, ככל האפשר. נכון יהיה להפוך את העניין למסורת, ובצירוף נתוני הלמ"ס המתעכבים לבנות תמונה שלמה ועדכנית.

מאבק בממדי העוני המחרידים בישראל הוא לא מותרות. הכנסת מאות אלפי המשפחות החיות בעוני למעגל של שגשוג ושותפות, תהיה מנוע צמיחה אדיר. מיגור תופעת העובדים העניים יאפשר קטיעת מעגל העוני הבין־דורי. אסור לנו להתבייש מלדבר גם על דמותה של הארץ הזו ועל המחויבות המוסרית שלנו, כנבואת ישעיהו: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דבוש

מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".

כדאילהכיר