"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק תסריט של פיצול מטריד את המשותפת

,עודכן

הרשימה המשותפת מגיעה לבחירות 2021 מדממת, עם משבר אמון בין ארבע המפלגות בה, ועם קרע עמוק בחברה הערבית סביב מתחיה הפנימיים. המחלוקת הנוכחית נוגעת למגעים שמנהל יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, עם ראש הממשלה והליכוד. אנשי התנועה האסלאמית, שרע"מ היא מפלגתה, טוענים זמן רב שנציגם ראוי למקום הראשון כיו"ר הרשימה, וחוזרים על המסר שהאחריות לפיצול המשותפת תיפול על כתפיהם של אנשי חד"ש, שהצביעו בעד החוק האוסר טיפולי המרה ללהט"בים. בחד"ש ובבל"ד, לעומת זאת, מתנגדים לכל סוג של שיתוף פעולה עם נתניהו ומזהירים מכל מגע או סידור שיתרום להמשך שלטונו.

על הרקע הזה, של סכסוך והאשמות הדדיות, נולד ביוזמת חד"ש קמפיין המזהיר מנזקיה של התפרקות הרשימה המשותפת. ירידה בשיעורי הייצוג של הרשימה המשותפת, ותרחיש של פיצולה למפלגות קטנות שחלקן לא יעברו את אחוז החסימה, מוצגים כמתנה הגדולה ביותר שאפשר להעניק לימין בכלל, ולנתניהו בפרט. הקמפיין קורא לשיקום האחדות ברשימה המשותפת ולשימור הישגיה הגדולים מבחינה אלקטורלית ופוליטית. אנשי התנועה האסלאמית, מנגד, מאשימים את שאר חברי הרשימה המשותפת בניסיון "לגנוב" את ההישגים הגדולים, ולקחת קרדיט קבוצתי על הישגיו של ח"כ מנסור עבאס בחודשים האחרונים, כמו למשל ההכרה ביישובים בנגב או הקפאת חוק קמיניץ.

אך למרות האווירה העכורה והמתחים, וככל שהרשימה נראית כעת רעועה ושברירית, תרחיש הפיצול אינו ריאלי. מלכתחילה יש לזכור שהרשימה המשותפת הורכבה במיוחד כדי למנוע בזבוז או אובדן קולות, למרות הניגודים האידיאולוגיים ופערי התפיסות בין המפלגות הערביות. כל עוד המפלגות הערביות חלשות בנפרד, כל עוד למרביתן אין סיכוי ריאלי לעבור את אחוז החסימה כשהן מפוצלות - אנשיהן יעדיפו לשמור על המסגרת המשותפת. זה נכון שגם בריצה משותפת הרשימה מאבדת מנדטים, אבל המחשבה על אובדן של 4-3 מנדטים מתוך ה־15 כיום, מאיימת מעט פחות מאשר תרחיש שלפיו מצליחים להיכנס לכנסת 4-3 ח"כים בלבד, אם רצים בנפרד.

אלא שלתופעת מנסור עבאס יש אפקט חדש ולא צפוי, שמאיים - או לפחות מתחיל לאיים - על המשותפת, אולי אפילו יותר מפיצול. בבחירות האחרונות, הביקורת שנשמעה מימין על המפלגות הערביות עבדה כבומרנג, והגדילה את ההצבעה למשותפת. כיום נראה כי הלהט פחת. במפלגות הימין מגששים לעבר הציבור הערבי, במטרה לגבש מחשבה קונקרטית ורצינית על אג'נדה אזרחית. במידה מסוימת, המגעים בין מנסור לליכוד היוו נקודת מפנה סמלית משמעותית. קשה להעריך את השפעותיה במערכת הבחירות הקרובה, אבל ייתכן שהליכוד, ש"ס ואפילו ימינה - מסוגלות יחד לנגוס במנדט או שניים, ובטווח הארוך אולי אף הרבה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר