ההפסד השני מדאיג יותר
ההפסד השני צריך להדאיג את מכבי ת"א יותר מהראשון. דווקא ה־12 הפרש המכובד לכאורה הוא אור אדום. את ההפסד במשחק הראשון אפשר לייחס למשחק גדול של ריאל, לרבע אחד ענק של הבלאנקוס, לעובדה שזה היה משחק ראשון ולכך שמכבי תפסה יום רע. היה אפשר להדביק לשם את הצירוף "חד־פעמי", אם לא היינו רואים מה קרה במשחק השני.
המשחק שלשום צריך לתסכל את מכבי יותר. היא פגשה ריאל בינונית עם שחקן אחד בלבד שמתעלה (יול), ובכל זאת לא הצליחה להיות במשחק. דווקא המשחק הזה הביא לידי ביטוי את הבדלי הרמות, את הבדלי העומק ואת חוסר האמונה של שחקני מכבי.
הקסמים של משחקים מספר 2 בשתי הסדרות הקודמות פגו. מכבי אפילו לא היתה קרובה לחזור למשחק. פערי הרמות בינה לבין יריבתה העונה גדולים. בשנתיים הקודמות הם היו קטנים, אם בכלל היו. ריאל העמידה מראה מול הפנים של הצהובים, ומה שהם ראו שם לא היה מרנין.
הגרוע ביותר הוא שהמאמן דיוויד בלאט והשחקנים אומרים "השתפרנו". ממה בדיוק? מכבי לא סיכנה את ריאל לאורך כל הערב ומהדקה השלישית כולם ידעו מי תנצח. להגיד "השתפרנו" זה כמו להגיד "הפסדנו בכבוד", זה כמו להגיד "אין לנו סיכוי לנצח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו