"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבחישות והרכילות נעצרו בזמן הנכון

,עודכן

1 אני לא יודע איך גלגל האינטרסים הסתובב לו, וזה אפילו לא ממש מעניין אותי, כי בסוף ועדת האיתור בחרה את האיש הנכון לאימון הנבחרת ושמו ווילי רוטנשטיינר, שימשיך בעבודתו.

למרות שהסיכויים נראו לכאורה נמוכים, ובוחשים / מתווכים / רכלנים מטעם - שכבר שנים אני מתקשה לקרוא להם עיתונאים - דחפו בכל כוחם מועמדים משלהם, הסטופר נעצר בדיוק כשהמחוגים הראו את השעה הנכונה. לעיתים הדרך לגן עדן רצופה כוונות רעות, אבל יש מאמן לאומי - אולי לא אידיאלי - אבל בהחלט הרע במיעוטו, שאהוד על שחקניו ופופולרי גם בדעת הקהל.

שלא תטעו, ההתאחדות היא מעסיק בעייתי, שכבר הספיקה לנקר בסמכויותיו, באופי העסקתו וגם בשכרו של האוסטרי, כפי שנהוג בבית מדרשו של אחד מגדולי המושכים בחוטים אי פעם בכדורגל הישראלי, שטרן חלובה. לצערי לא הוזמנתי מעולם לחנות העתיקות שלו בשוק הפשפשים בואכה ד"ר שקשוקה, אבל אשמח להגיע כדי שישמיע את משנתו.

לאמן את הנבחרת זו משימה מזופתת. אני רק יכול לברך את יוסי אבוקסיס, רן בן שמעון ושאר המועמדים מטעם, שנחלצו מטרגדיה אישית.

2 כמה רעש מייצרות מכבי ת"א ובית"ר ירושלים בתוכן וסביבן. מחצית ראשונה משעממת בטדי איפשרה לעסוק במי ששיחק בשתיהן ועשוי להכריע את גורלה של האליפות בקבוצה שלישית. מדובר בעומר אצילי שביקש לעזוב את אפואל ניקוסיה, אולי בדרך למכבי חיפה. בכלל לא בטוח בעיניי, שהשנה האחרונה, הנוראית, של אצילי, שבאה לידי ביטוי בפרשה שחיסלה לו קריירת זהב ובאפס מעשה בליגה חלשה כמו קפריסין - תהפוך לשובר שיוויון בין מכבי ת"א לחיפה, שמוכנה אולי לשלם בשמה הטוב, כדי לסיים סיוט של עשור מול האלופה שלא מוכנה לגעת באצילי גם עם מקל.

בדקה ה־57 יצא ירדן שועה, ונכנס במקומו אלירן עטר, שתועלתו מעונה לעונה דועכת. אחרי שעה מנומנמת של מפגש בין שתיים לחוצות, עם 3 בלמים אצל דוניס, אולי כדי לעצור השיטפון מתחילת העונה, עלה המשחק מדרגה, כי לשתיהן נדרשה הכרעה, אבל למרות יכולת סיום לא מדוייקת, פערי האיכות לטובת האלופה הלכו ונפערו לעומת בית"ר העייפה שסבלה מדעיכתו של השחקן הטוב שלה, אבל הפגיע, אביאל זרגרי, שהוחלף.

בתגובה מהירה הוכנסו אילון אלמוג וגלזר לקצת יותר מ-10 דקות כדי להשתלט על האמצע לגמרי ולחפש הכרעה בדקות הסיום, כמו שהיא אוהבת. אבל זה היה פושר ולא מדוייק, ונראה ממש לא טוב כשדוניס זרק בדקה האחרונה את בן חיים ושכטר להציל לו את המולדת. אני לא רוצה להגיד שמכבי ת"א היסטרית, אבל נפלט לי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר