החזרה לשגרה - דרך שקיפות והסברה

בסוף השבוע אישרו בנוהל חירום ה־FDA והמרכז לבקרת מחלות (CDC) האמריקני את חיסוני הקורונה של חברת פייזר, ובכך הצטרפו לרשויות הבריאות הבריטיות והקנדיות. בהמשך השבוע צפוי ה־FDA לאשר בנוהל דומה את החיסון של חברת מודרנה. יש לברך את הממשלה שדאגה כי מדינת ישראל תהיה בין הראשונות בעולם שיקבלו את החיסונים של שתי חברות אלו, ויוכלו להתחיל את מבצע החיסון הגדול. אנו בשיבא ובבתי החולים האחרים כבר ערוכים להתחיל מיידית לחסן את הצוותים הרפואיים. במקביל, קופות החולים משלימות את היערכותן למבצע החיסון, שאמור להתחיל בעוד כשבועיים.

עם זאת, האתגר הגדול שעומד בפני כולנו הוא לנסות ולשכנע את הציבור לשתף פעולה ולהתחסן. בסקר שפורסם אתמול ב"ישראל היום", התברר כי 37% מהציבור אינם מוכנים להתחסן כנגד קורונה לעומת 44% שיסכימו. הבעיה הולכת ומחריפה ככל שהגיל יורד. בקבוצת הגילים 30-18, רק 34% מסכימים להתחסן וכ־48% אינם מוכנים להתחסן.

שיעורי המוכנות הנמוכים ביותר להתחסן נצפו בקרב האוכלוסייה הערבית (רק 35% השיבו שיתחסנו) ובקרב המגזר החרדי (26%). נתונים אלו מחייבים לפתוח במסע הסברה ייעודי ומותאם לכל אחת מהאוכלוסיות הללו בעזרת מובילי דעת קהל, כמו בכירי הרבנים ומנהיגי העדה, ובשילוב אנשי רפואה.

המטרה של מבצע החיסונים היא לייצר חסינות עדר במדינת ישראל - רק היא תביא לעצירת המגיפה. נדרש חיסון של כ־70% מהאוכלוסייה על מנת להשיג את המטרה, בדגש על הצעירים, שרבים מהם חולים בצורה נטולת תסמינים (אסימפטומטית).

מעבר להסברה, נדרשת גם שקיפות ציבורית בדיווח על החיסונים והשפעות הלוואי. השימוע הפומבי שערך ה־FDA ביום חמישי שעבר לחברת פייזר היווה דוגמה מצוינת לשקיפות ולשיתוף הציבור. כל אחד בעולם יכול היה להתחבר ולראות במו עיניו את הדו"ח של חברת פייזר ולשאול שאלות באמצעות הרשמה מראש.

פרויקטור הקורונה פרסם את רשימת תופעות הלוואי של חיסון פייזר ושכיחותן, ואנו רואים שרובן קלות וחולפות במהרה. כדי לשכנע את הציבור, חשוב מאוד גם לייצר תמריץ חיובי למי שיבחרו להתחסן, כמו מתן דרכון ירוק ואפשרות לטוס לחו"ל ללא בדיקת קורונה מוקדמת. דרכון זה דומה לפנקס החיסונים הצהוב המקובל בעולם. כניסה לברזיל, למשל, מחייבת אישור מוקדם של חיסון כנגד הקדחת הצהובה.

לצד מתן תמריצים למתחסנים, אין לכפות חובת חיסון. מהלך כזה יגרום לתגובה הפוכה ויעודד תיאוריות קונספירציה, שבבסיסן טענות כי המערכת לכאורה מסתירה עובדות או אינה חושבת שהחיסון בטוח מספיק. הצורך לשכנע את הציבור להתחסן יחד עם המשך עטיית המסיכות ושמירה על הריחוק החברתי, הם האתגרים המרכזים העומדים בפני ממשלת ישראל ומערכת הבריאות בתקופה הקרובה. עם זאת, לראשונה, יש תקווה שבעתיד הלא רחוק נוכל לחזור לחיים הרגילים שהיו בעבר מובנים מאליהם, וכעת חסרונם מורגש ביותר.

פרופ' ארנון אפק הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, חבר בצוות המייעץ לפרויקטור, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות