"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בא להר הבית שחקן חדש

,עודכן

51 שנה חלפו מאז הוקם ברבאט שבמרוקו (ב־1969), אחד הארגונים העוינים ביותר לישראל - הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (בשמו הקודם והמוכר יותר - ארגון הוועידה האסלאמית). אחת הוועדות היוקרתיות בארגון היא ועדת ירושלים. מלכי מרוקו, "מגיני המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים" - כיום מוחמד השישי ובעבר אביו, חסן השני - עומדים בראשה כבר עשרות שנים. מנקודת המבט של מרוקו, הנורמליזציה וכינון הקשרים עם ישראל הם לא רק חיבוק מחודש עם תפוצת יוצאי מרוקו בארץ, אלא גם יתד לשיפור מעמדה במסגד אל־אקצא שבהר הבית, המקום השלישי בקדושתו לאסלאם.

מרוקו מביעה עניין בהר ובמתרחש בו כבר שנים רבות. היא תרמה עשרות שטיחים למסגדים בהר הבית. היא גם העבירה כספים, דרך ועדת ירושלים, לשיפוץ בתים ומתחמים באזור הכותל המערבי. במארס 2018 ביקר בהר שר החוץ של מרוקו, נאסר בוריטה, שהוא כידוע הגורם המרכזי בטוויית ההבנות וההסכמים עם ישראל עתה. מערך הכוחות ומפת השחקנים בהר, צפויים לעבור שינוי בתקופה הקרובה. ההתקרבות הישראלית לסעודיה לצד הנורמליזציה עם מרוקו, בת בריתה של סעודיה, יוצרות ציר כוחות מוסלמי חדש בהר.

ירדן, ה"אפוטרופסית" הנוכחית על קודשי האסלאם בירושלים ובהר הבית, ערה למתרחש ומודאגת מתמיד. מעמד האפוטרופסות שלה בהר אמנם מעוגן בהסכם השלום עם ישראל מ־1994, ובהבנות רבות, פורמליות ולא פורמליות, שהושגו עימה לאחר מכן; אלא שמאז יצאה לדרכה תוכנית המאה מבית מדרשו של הנשיא טראמפ, התחרות על הבכורה המוסלמית בהר הבית עלתה מדרגה.

בעבור הירדנים, האפוטרופסות על אל־אקצא אינה רק מורשת ומסורת דתית והיסטורית ארוכת שנים, אלא בעיקר עוגן מרכזי שמחזק את השלטון המלוכני שלהם, ומעניק לו לגיטימציה מול גורמי קיצון אסלאמיים בירדן. היחלשות בהר, חוששת ירדן, תחליש בהכרח גם את היציבות בממלכה, עד כדי סיכון קיומה.

למשחקי הכוחות בהר תצטרף אפוא בעתיד הקרוב גם מרוקו. ועדת ירושלים של הארגון לשיתוף פעולה מוסלמי, בראשות המלך חסן השני, קבעה כבר לפני שנים רבות כי המעמד שממנו נהנית ירדן בהר הבית הוא זמני בלבד. בתגובה, נטש אז הנציג הירדני את דיוני הוועדה ושב לעמאן. בעמדת מרוקו צידדו בזמנו גם מצרים וסעודיה.

בישראל ערים לרגישות הכלל־אסלאמית מול מעמד הבכורה שישראל העניקה לירדן בהר. בתקופת רבין הועברה למלך ירדן דאז, חוסיין, הצעה ישראלית להקים מנהלת דתית רב־לאומית לעניין אל־אקצא, שבה יישבו יחדיו נציגים מירדן, סעודיה, מרוקו והפלשתינים. הוצע שהמנהלת תהיה זו שתנהל את האוטונומיה האדמיניסטרטיבית־דתית שהמוסלמים נהנים ממנה בהר הבית. חוסיין הסכים אז לעיקרון, ובלבד שלירדן תינתן עדיפות במסגרת המנהלת הזאת.

עכשיו, כאמור, בא להר שחקן חדש. מרוקו וסעודיה, שמתואמות ביניהן, ינסו להקשות על ירדן בכל הקשור לשימור מעמדה בהר, ואגב כך גם יאתגרו את ישראל וארה"ב בעניין סופר־רגיש זה. רעיון המנהלת הרב־דתית אינו זר לנתניהו ולאנשיו. הוא עשוי לשמש בסיס לשיחות שיתנהלו בעתיד בסוגיה זו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר