"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החיסון לקורונה - האמצעי היחיד לחזור לשגרה

,עודכן

הרשו לי להתחיל מהסוף, אהיה בראשונים שיתחסנו, ואני ממליץ גם לכם. חיסון הוא כיום האמצעי היחיד הקיים לנצח את המגיפה ולחזור לחיינו, ללא האיום המתמיד של תחלואה, תמותה, ולא פחות חשוב מכך - המגבלות. לאורך ההיסטוריה ראינו שימוש בחיסונים כאמצעי הטוב ביותר להשתלט על מגיפות, דוגמת הפוליו והאבעבועות השחורות. העולם כולו מבין זאת, בבריטניה החלו לחסן, ארה"ב אישרה את החיסון, ואפשר לומר, אם כי בזהירות, שאנחנו מתקרבים לסיום המגיפה בשנה הקרובה.

"מתנגדי חיסון הקורונה" אינם אותם אנשים שאנו רגילים לשמוע מטיפים נגד חיסונים, כי אם אנשים המביעים חשש אמיתי מהטכנולוגיה החדשה ומההשלכות האפשריות של החיסון שאושר במהירות יחסית. אבקש להפיג חלק מן החששות האלה.

חלק מהמתנגדים מביעים חשש מהטכנולוגיה החדשה, אולם מדובר למעשה בטכנולוגיה שמפותחת כבר שנים, ונוסתה בעבר בטיפולים ניסיוניים נגד סרטן וכחיסון לכלבת (חברת מודרנה). כעת, הבשילה הטכנולוגיה המאפשרת ייצור של החיסון בהיקפים עצומים, כך שנוכל לחסן את כל אוכלוסיית העולם בתוך כשנה.

לצד זאת, יש אנשים המביעים חשש מכך שהחיסון קיבל לכאורה אישור מזורז מהגופים הרגולטוריים, אולם חשוב להבין ששרשרת האישורים והנהלים הנהוגה בתהליך אישור החיסון בוצעה במלואה, ללא "קיצורי דרך" בכל מה שנוגע לבטיחות, והפיקוח עליה נעשה תמיד, וגם כעת בחיסון זה.

היות שמדובר במחלה בעלת שיעור הדבקה גבוה, היה אפשר להגיע יחסית במהרה למספר מספיק גבוה של נדבקים בקבוצת הביקורת שלא חוסנה, ובכך לייצר במהירות את הפער הנדרש בין מחוסנים ובין לא מחוסנים, ולהדגים את יעילות החיסון בצורה מובהקת. בסיכום התוצאות שהוצגו בפני מקבלי ההחלטות בבריטניה, בארה"ב ובארץ, ופורסמו בשבועון הרפואי היוקרתי בשבוע שעבר, הודגמה יעילות החיסון במניעת קרוב ל־95 אחוזים מההדבקות הפוטנציאליות, ותופעות הלוואי היו קלות וחולפות. באשר לתופעות לוואי לטווח הארוך? אלו הן תמיד נעלם בכל טיפול חדיש, וקשה להניח שדווקא חיסון המבוסס על שתי הזרקות של חומר המתפרק מהר לאחר שמילא את תפקידו, יהיה הראשון לגרום לכך.

מי שחש שלא די בהסברים אלו, צריך לשאול עצמו ממה הוא חושש יותר: מהחיסון או מהמחלה, שלעיתים מעמידה אנשים גם ללא גורמי סיכון בסכנת מוות, או מותירה נזקים אחרי ההחלמה גם לאחר תחלואה לא קשה. ואם אחרי כל זה יש אנשים שעדיין חוששים יותר מהחיסון מאשר מהמחלה, הם מוזמנים להגיע למחלקות הקורונה ולדבר עם המחלימים, כדי להבין עד כמה החיסון הוא הכרחי וחשוב להחזרת המשך חיינו כפי שקדמו למגיפה, כפרטים וכחברה.

הכותב הוא מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי קפלן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר