התנאי להחלפת השלטון - הפיכת מפלגת סער ללשון מאזניים

יהיו אשר יהיו הסיבות לצעדו של גדעון סער, הרי פרישתו מן הליכוד היא מהלומה לנתניהו. זו לא פרישה של ח"כ מן השורה, אלא צעד דרמטי של אחד מבכירי הליכוד שהניף בשנית את נס המרד בנתניהו. סער שימש שר בממשלות הליכוד ומזכיר הממשלה. מאז תבוסתו במערכה הראשונה, נדחק סער בהשראת נתניהו למעמד של ח"כ מן השורה, גם לא יו"ר ועדה.

בכך אותת נתניהו לחברי הליכוד, כי לקראת הבחירות לכנסת עליהם להצניח את סער לתחתית הרשימה, ועדיף כי ימחקו אותו כליל מן העשייה המשמעותית בכנסת.

לטעמנו, יש לראות בצעד הפרישה של סער פעולת נקם בנתניהו, וניסיון נועז להדיחו מצמרת התנועה והמדינה. הרי אנו חיים בעידן של פוליטיקה של יצרים, ולא של מצעים רעיוניים. נאום הפרישה היה כתב האשמה חריף נגד נתניהו, אך מדוע הושמע רק עתה? הרי חלפו חודשים מאז הוגש כתב אישום נגד נתניהו ומראשית שנות כהונתו הוטחו בו ביקורות נוקבות. ואלה הגיעו גם לאוזניו של סער.

המערכת הפוליטית כבר שקועה בהכנות לבחירות. בשני הגושים, ימין ומרכז־שמאל מחפשים מנהיג - ואכן שוב, איך לא - לא נפקד השם איזנקוט. אין מפלגה שלא מחזרת אחריו, אך יש וחלק מן המצביעים שואל: מי אתה, איזנקוט? היית רמטכ"ל, ועתה מהן עמדותיך?

אם לא יתאחדו פלגי הימין והמרכז, יקשה על הגוש הזה להחליף את נתניהו. תנאי אחר לכך הוא שלאחר הבחירות תהיה מפלגת סער לשון מאזניים, מכתירת המועמד לראשות הממשלה. עד יום הבחירות, אפשר יהיה להעריך עד כמה מפלגת סער תפגע במוטת השליטה של נתניהו בליכוד.

לא מן הנמנע שיהיו חברי ליכוד השואלים את עצמם מתי, סוף סוף, ייבחר לראשות התנועה יו"ר שאינו אשכנזי? התשובה: לא בכדי סער הזכיר בנאום הפרישה כי מוצא אמו בבוכרה. בימים אלה הנגיף העדתי מפליא בהשפעתו על שיקולי המצביעים.