להסתכל לתקציב 2021 בעיניים

בואו נשחק משחק: נאמין לפוליטיקאים שלנו במשך חמש הדקות הקרובות. נשים בצד את הרשלנות הפושעת, שהביאה לכמעט שלוש שנים ללא אישור תקציב מדינה (מאז מארס 2018). נשים בצד את העובדה שייתכן שאנחנו לפני מצב שבו מדינת ישראל לא תוכל להוציא שקל אחד לביטחון, לחינוך, לרווחה, לתחבורה, ועוד. בואו נאמין. נאמין לישראל כץ, שהציג את טיוטת תקציב 2021 לנתניהו. נאמין לנתניהו ולגנץ שהם באמת ובתמים לא רוצים בחירות, ושישראל לפני הכל.

בואו נסתכל לתקציב 2021 בעיניים. מה התפקיד של תקציב מדינה? לאפשר את התנהלות משרדי הממשלה. לממן את שכר המורים, השוטרים, רופאים ואחיות, חיילי צה"ל, עובדות סוציאליות, חברי הכנסת, רכש ביטחוני, תשתיות חינוך ותחבורה ועוד ועוד. יותר מ־400 מליארד שקלים, הקופה המשותפת של כולנו, המאפשרת התנהלות יומיומית שלנו כמדינה.

מה התפקיד המיוחד של תקציב 2021? להוציא אותנו מהמשבר הכלכלי העמוק. לא באמצעות שליפות בנוסח "מענק לכל אזרח" (לא רעיון רע כשלעצמו), אלא בהשקעה סדורה בתמיכה וצמיחה. הפרטים שמסר שר האוצר עד כה ביחס לתקציב 2021, די מדאיגים. האוצר מציע תקציב של 426 מיליארד שקלים, גידול של כ־3 אחוזים מתקציב 2020. האוצר מציג כהרגלו רשימת של "רפורמות". חלקן הכרחיות, כגון פריסת סיבים אופטיים. חלקן עמומות ומתחבאות תחת כותרות של "הסרת חסמים", המסתירות לעיתים פיטורים והפרטת שירותים.

בואו נדבר על מה אנחנו צריכים. תמיכה וצמיחה. תמיכה בכל מי שנפגעו ונשארו מאחור ב־2020. צמיחה של הכלכלה, באופן המיטיב עם כמה שיותר מאיתנו. התמיכה מחייבת השקעה בחלשים ביותר. לפי הביטוח הלאומי, העוני התרחב משמעותית. התורים למזון גדלו במאות אחוזים, והמדינה מממנת רק 5 אחוזים מהמזון המחולק! שיעור האבטלה בשיא של יותר מ־20 אחוזים. עשרות אלפי עסקים קטנים נסגרו. המדינה צריכה לקבל אחריות כפולה ומכופלת ולתמוך במי שנדרסו בשנה האחרונה ולפניה, באופן משמעותי בהרבה.

ומה לגבי הצמיחה? כלכלנים מאוחדים בקריאת המפה בעת משבר. הדרך היחידה לצאת ממשבר היא בהרחבת ההשקעה, ולא בצמצום. לא מדובר במשק בית, שחוסך 1,000 שקל בחודש כדי לאזן את התקציב. מדובר במדינה, שהצמצום שלה הוא חנק לעסקים קטנים, לשכירים וליכולת להשקיע בתשתיות הציבוריות שלנו.

המשברים הכלכליים שחווה העולם במאה השנים האחרונות, מ"השפל הגדול" בארה"ב של שנות ה־30, דרך מלחמת העולם השנייה והקריסה הפיננסית של 2008, מגלים שמדינות שהרחיבו השקעה ונתנו יותר למערכות חינוך, רווחה, תחבורה ובריאות, הצליחו להתאושש מהמשבר באופן מהיר ויעיל. מדינות שצמצמו השקעה, שקעו. הנוסחה פשוטה: השקעה של המדינה תביא לחזרת עובדים לשוק התעסוקה ולעלייה בהכנסותיהם. משם קצרה הדרך להתאוששות ההוצאה הפרטית ולהצלת העסקים, שמייצרים את עיקר הכנסת המדינה.

בשיא המשבר שפרץ ב־2008 קראו גורמים בממשל החדש של הנשיא אובאמה, "אסור לבזבז את המשבר". טיוטת התקציב שהגיש האוצר, בשיאו של משבר כלכלי שלא היה כמותו ודשדוש תקציבי של שלוש שנים, עלולה להתפתח לבזבוז אדיר.