עברנו את מחסום הפחד

החרדה שאחזה בציבור הישראלי לקראת מתקפת הסייבר של אתמול רק מצביעה עד כמה הפך האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיינו. רבים באוכלוסייה עדיין לא מחוברים, אבל החלק הפעיל כבר לא יכול בלי תקשורת מהירה וזמינה במשך 24 שעות. כל איום על המצב הנוח הזה של אמינות וזמינות הוא כאילו איום על ההוויה שלנו. וזה נשמע מפחיד, עד ששום דבר לא קרה.

המתקפות יצרו אמנם עומס גדול מהרגיל, אבל מערכות ההגנה והשימוש ב"ענן", המאפשר להגדיל את הקיבולת לפי דרישה, הדפו את כל מי שרצה להוריד את ישראל מהרשת. נכון לעכשיו, עבור ארגון כמו אנונימוס, שאיננו מדינה, זו משימה בלתי אפשרית.

יותר מאשר נזק אמיתי המתקפה אתמול הביאה לתועלת, משום שהתפכחנו מהשאננות בכל הנוגע לסיסמאות קלות לפיצוח, מהקלקה חסרת אחריות על קישורים לא אמינים ואולי גם מגלישה אקראית לכל קישור ולכל תמונה שזימנו לנו החברים ברשתות החברתיות.

בחברות האינטרנט לא ניכרה הפחתה בכמות הגולשים. אולי בשוליים היו כמה משתמשים שהעדיפו לא לגלוש, כי אין להם אנטי־וירוס, כי הם אינם יודעים איך לאושש את המחשב אחרי נפילה, אבל הרוב היסס בשעות הבוקר המוקדמות, ואז חזרה הפעילות לקצב מלא, כמו בכל יום רגיל.

צריך לחשוש ממתקפת סייבר, כי שיבוש מערכות חיוניות עלול לעצור את המדינה, את הכלכלה, את המסחר. החשש מוצדק כי יש הרבה גורמים שרוצים להפיל אותנו, בין שמסיבות אידיאולוגיות ובין שמסיבות מסחריות. הקלות שבה אפשר לחסום גישה לאתרים יכולה לתת רעיונות לפצחנים, אבל שיתוף הפעולה המתגבש במדינות אירופה ישבש את רוב הניסיונות לחסום את הרשת, אם לא את כולם. זהו משחק של חתול ועכבר, והפעם הטובים ניצחו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו