"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החל המהלך למיגור השפעת ניסנקורן

,עודכן

הדיל שרקח בני גנץ עם בנימין נתניהו מאחורי גבו של אבי ניסנקורן, שהותיר את מינוי מנכ"ל משרד המשפטים בחוץ, עשוי לרמוז על מהלך נרחב יותר מאחורי הקלעים.

על יציאתו של גנץ לדרך עצמאית. כזו המשוחררת מלפיתתו של שר המשפטים, שעשה ככל יכולתו לתקוע טריז בגלגלי ממשלת האחדות, ופעל לסכסך בין הליכוד לכחול לבן מרגע שכף רגלו דרכה במשרד הנפיץ.

הדיל עם נתניהו מרמז על כך שייתכן שגנץ הבין, באיחור מה, את הנזק שחולל ניסנקורן ליציבות הממשלה, וגם לו, לגנץ, אישית. אם לא ייבהל ויחזור בו, עשוי גנץ להמשיך בקו העצמאי והמשוחרר שבו נקט, להתקפל פעם נוספת בנושא התקציב, להרחיק את הבחירות, ולקרב את עצמו למועד הרוטציה וללשכת ראש הממשלה.

אבל גנץ יודע שלא הכל תלוי בו וייתכן שבניגוד להערכתו נתניהו כן יוביל לבחירות. כדי לא לצאת סמרטוט מושלם הודיע במקביל על ועדת החקירה לפרשת הצוללות, שלא באמת יכולה להזיק לנתניהו.

גנץ לא מעוניין בבחירות. גם לא נתניהו. המערכת הפוליטית דוהרת לשם בעיקר כי לשם ניסנקורן הוביל. הוא דחה כל רעיון של פשרה או כניעה לנתניהו בנושא התקציב, והוביל מדינה שלמה למערכת בחירות רביעית. כל עוד גנץ נגרר אחרי ניסנקורן הדרך לשם הייתה בלתי נמנעת. גנץ לא רוצה כעת בחירות לא כי הוא מאמין לנתניהו שיקיים את הסכם הרוטציה. אלא כי כל יום שעובר מקרב אותו לשם גם בלי רצונו של ראש הממשלה. גנץ רוצה לשחק על זמן. מזלו הטוב, שהוביל אותו לצמרת צה"ל, עשוי לשחק שוב לידיו. הוא היחיד מכל הדמויות במערכת הפוליטית בעשור האחרון שהצליח לשים מועד תפוגה לנתניהו. נכון שזה עוד רחוק, ונכון שהסיכויים עודם קלושים, אבל מי כמו גנץ יודע לנצל מצבים. סיכוייו היום להתמנות לראש הממשלה אינם נמוכים מסיכוייו בזמנו להתמנות לרמטכ"ל אחרי שהממשלה כבר אישרה אדם אחר לתפקיד. אז זה קרה, אולי, מי יודע, גם הפעם.

אם עד היום קיבל ניסנקורן את הרוח הגבית למהלכיו מגבי אשכנזי, הרי שבתקופה האחרונה, שאווירת הפילוג כבר החלה לנשב בכחול לבן, הבהיר אשכנזי לניסנקורן וגנץ שלמרות תמיכתו בעמדה העקרונית שאין לוותר לנתניהו, לפילוג הוא לא הולך. ואם יהיה כזה, הוא יישאר בצד של גנץ. מבחינת שר הביטחון זה בדיוק מה שהיה צריך לשמוע. והמהלך למיגור השפעתו של ניסנקורן כנראה רק התחיל.

לגנץ הייתה אפשרות להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על פרשת הצוללות, אולם העדיף ועדת בדיקה משרדית נטולת סמכויות. זה לא הצעד החריף היחיד נגד נתניהו שגנץ מתכנן. סביר להניח שסמוך למועד שבו יודיע על כניעתו בנושא התקציב, יבקש לקדם מהלכים נוספים שיקרצו לבייס. לא כאלה שישברו את הכלים, אלא רק קצת להרעיש איתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מתי טוכפלד

הפרשן הפוליטי של "ישראל היום". התחיל את דרכו העיתונאית ברדיו "קול חי", המקומון "מלאבס" של רשת שוקן וב"מקור ראשון". שימש ככתב פוליטי של "ישראל היום" מהקמתו ועד מינויו לפרשן הפוליטי. במהלך עבודתו הוביל את סיקור התחום הפוליטי בשורה ארוכה של חשיפות וגילויים על המתרחש במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה. נשוי לנעמה ואב לחמישה ילדים. מתגורר בירושלים.

כדאילהכיר