"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רשות הדיבור לחבר מייק פומפאו

,עודכן

הייתם פעם בפסגות? או בשטחים? אתם אומרים "שטחים" או "יהודה ושומרון"? חלק גדול מהאנשים שמביעים דעה בנושא לא יודעים לסמן את האזור על המפה. אחדים כי "מה איבדנו שם", אחרים כי "לעולם לא תדרוך שם כף רגלנו". מערכת היחסים בין הישראלי הממוצע לבין ליבה הפורח של ארץ ישראל מתוסבכת מאז שמשה דיין זרק את המפתח לווקף, אבל גם קודם. רציתי להשוות את התסבוכת לקשר בין הגולה לבין ארץ ישראל, אבל בדיוק נפל דבר: מייק פומפאו דפק כניסה ליקב פסגות ואמר שהכל קשקוש. האמריקני הזה הסתכל עלינו מהצד, אולי מלמל לעצמו שאנחנו טמבלים, וכמו לקח דף A4 מהמדפסת של שלום עכשיו (הם לא באמת מחזיקים משרדים, נכון?), כתב עליו "הכיבוש", קימט וזרק לפח האשפה של ההיסטוריה.

"ארה"ב מפסיקה לתמוך בארגונים שמחרימים את ישראל", הוא אמר, "נסמן מוצרים שהגיעו מהתנחלויות כפי שמסומנים שאר המוצרים שמגיעים מישראל". בום! רצפת האגן הקדוש של השמאל הישראלי לדורותיו קרסה. יריב אופנהיימר לא נרדם. "גול עצמי מפואר לתעשייה ולחקלאות הישראלית", הוא נלחץ בטוויטר, "אם אי אפשר להבדיל בין תוצרת התנחלויות לתוצרת ישראל, הפתרון של רבים יהיה להחרים הכל. כולנו מתנחלים". אוי לאאאא! רק לא זההההה! וגם מוסי לא רוצה בי עוד: "ההכרה האמריקנית לא תשנה את העובדה שההתנחלויות אינן בישראל". אז מה בישראל? תכתיב, אני רושמת.

עבור העולם כולו, היהודים ממילא כבשו מדינה באמצע הערבים ומאז חיים בה ללא הבדלי חיפה, תל אביב, אפרת, בית לחם ועין הוד. הטיעון היחיד של השמאל, שעליו מבוססת שנאה תהומית לאוכלוסייה יצרנית וציונית שתורמת למדינה בכל הגזרות הוא, שהם - כלומר גם אנחנו - מכשול לשלום, כי לא יהיה שלום עד שלא יפונו השטחים. כי האמריקנים לא יסכימו והעולם לא יעבור לסדר היום בגלל הכיבוש. והנה מה מתברר? שהאחרונים שאוחזים בחלום הדרת המתנחלים בכלל והחקלאות היהודית בפרט מחבלי המולדת, הם היהודים של שלום עכשיו. ערכתי השבוע קניות בצומת הגוש ורכשתי אריזה מהודרת של "תה אחמד" - מותג חדש המיובא מאיחוד האמירויות. שם קונים בכיף תה מתוצרת עפרה, ושמן זית ממאחז בחבל בנימין. האם בשלום עכשיו בשלים לאכול בייגלה שיוצר בברקן?

שכנים שלי בכפר חוסאן מתקשים להתאושש מהפסדו של טראמפ, כי קיוו שהוא יציל אותם מלהיות אזרחי הניסוי הכושל והמושחת ששמו "הרשות הפלשתינית", והם יוכלו לשלם ארנונה למועצה האזורית גוש עציון, כאשר תוחל הריבונות. התעשייה ביו"ש היא בראש ובראשונה מקור פרנסה לרבבות פלשתינים שחיים בשכנות טובה עם אזרחים ישראלים שמפריחים שממות מאז תשכ"ז. ביו"ש עושים שלום עם ערבים, אבל שלום עכשיו מתרכזים בלאמלל יהודים. מעניין אם מישהו בעולם עוד מאזין למואזין היצירתי הזה.

"ה־BDS הוא סרטן ואנחנו מחויבים להילחם בו", אומר מזכיר המעצמה הנחשבת בעולם. רק לעזובת השמאל אין אומץ להאמין באמת הפשוטה הזאת, ולקרוא לפטרוזיליה שצמחה בהר חברון "תוצרת ישראלית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר