ימנים, תגידו תודה למארק צוקרברג

לאחרונה מתריעים רבים בימין הישראלי והאמריקני כאחד מפני צנזורה פוליטית שמפעילות הרשתות החברתיות. פייסבוק וטוויטר, כך נטען, הפסיקו להיות פלטפורמות ניטרליות המאפשרות תפוצה חופשית של רעיונות. במקום זאת, הרשתות החלו לקחת חלק ב"הנדסת תודעה" פרוגרסיבית, המשרתת את השמאל ופוגעת בימין. לפי מרכז המחקר הנחשב פיו, 90 אחוזים מהרפובליקנים מאמינים שהרשתות החברתיות עוסקות בצנזורה פוליטית.

לכאורה, נראה שיש ממש בטענות העולות מימין. טוויטר אכן הסירה שורה של פרסומים הנוגעים לשחיתותו לכאורה של האנטר ביידן, בנו של הנשיא הנבחר. טוויטר אף מסמנת כשקריים רבים מציוציו של הנשיא היוצא טראמפ, המאשים את הדמוקרטים בזיופים. אפילו אצלנו חסמה פייסבוק את אפשרות הקידום הממומן של הוצאת הספרים הימנית־שמרנית "שיבולת".

טוויטר ופייסבוק אכן רחוקות מלהיות מושלמות. הן שגו לא אחת כשחסמו שלא לצורך דעות שעדיף היה לו משתמשים אחרים יסדקו את אמינותן ברחבי הרשת. אבל חשוב להאיר בפרופורציה הנכונה את הטענות מימין ולהזהיר מפני השלכותיהן. כמה מקורות, ובראשם האתר הנחשב "פוליטיקו", קובעים כי אין בנמצא ראיות לצנזורה סדורה, שיטתית ועקבית של תוכן ימני ברשתות חברתיות. אדרבה, תוכן ימני שלט וממשיך לשלוט ברשתות החברתיות ללא עוררין. כך, למשל, כלי המידע CrowdTangle, כמו מקורות אחרים, מראה כי בכל יום נתון, רוב עשרת הפוסטים הפופולריים ביותר שעוסקים בפוליטיקה - מקורם בדמויות או בגופים ימניים, החל מדונלד טראמפ, דרך פוקס ניוז וכלה בפרשן השמרני המוביל דן בונגינו. באופן כללי, דמויות ימניות ודפים ימניים זוכים לתפוצה ולפופולריות רבה הרבה יותר ממקביליהם בשמאל ברשתות. אם פייסבוק וטוויטר מנסות לדכא תפוצה של דעות ימניות, נראה שהן נכשלות בכך כישלון חרוץ.

הקריאות בימין לרגולציה מדינתית של הרשתות החברתיות הן דוגמה קלאסית למצעד של איוולת. מצד אחד, ימנים מוחים על עוצמתה של ה"דיפ סטייט". מצד שני, אותם ימנים מבקשים לתת כוח לרגולטורים אנונימיים על האינטרנט (וזוהי המשמעות המעשית של כל רגולציה). מהלכים שכאלו, לו ייצאו אל הפועל, יולידו שורה של תוצאות בלתי מתוכננות וימסדו קשרי הון־שלטון בין הרשתות הגדולות לבין הרגולטורים. נקבל גם פגיעה בחופש הביטוי וגם השפעה של חברות גדולות על פוליטיקאים.

הרשתות החברתיות הן אלו שאפשרו את ההתעוררות הפוליטית הימנית ברחבי העולם בעשור האחרון. מבלי להתכוון לכך, החברות הללו סייעו לקדם שינויים פוליטיים משמעותיים בהמון מדינות, חלקם הגדול בכיוון הימני והפופוליסטי. לולא פייסבוק וטוויטר, ובעולם התקשורת המסורתי, הפלורליזם הפוליטי שלנו היה מוגבל ביותר, בלשון המעטה. ימנים ברחבי העולם חייבים הרבה מאוד למארק צוקרברג. למרות כמה החלטות שגויות, טעויות בשיקול הדעת ונפילות מיותרות, הרשתות החברתיות היו ועודן הפורומים הליברליים ביותר מבחינת חופש הביטוי שידעה האנושות.

ד"ר שגיא ברמק הוא מומחה להיסטוריה אמריקנית וראש תוכנית אדם סמית בקרן תקווה