מנזר המשתיקים

אפשר להבין לליבם של אחיותינו ואחינו בשמאל. אחרי עידן של מפחי נפש אלקטורליים מקומיים, ניגרו תוצאות הבחירות בארה"ב כמו מים על נפש שמאלנית צמאה. הצהלה על ניצחון ביידן היתה צפויה, וכך גם השמחה לאיד. אלא שאף אחד משלל הלקחים התרבותיים והפוליטיים שאפשר להפיק מהזירה האמריקנית למציאות הישראלית, לא שבה את דמיונם של עיתונאים, צייצנים ופוליטיקאים כמו האופציה לסתום פיות.

ראש וראשון לקומיסרים הפוטנציאליים הוא העיתונאי רביב דרוקר. בטורו ב"הארץ" הודיע דרוקר כי על התקשורת הישראלית לנהוג בנתניהו כפי שנהגה אחותה מעבר לים בטראמפ. "לא להעביר כל נאום בשידור חי, לקטוע נאומים כשנתניהו מתחיל לדבר על תיקים תפורים שנולדו מתוך רצון להפיל אותו ללא שמץ ראיה", כתב ועבר להשיא עצות בצנזורה גם לרשת החברתית טוויטר. אחרי שזו סיננה תכנים התומכים בטראמפ במהלך מערכת הבחירות, דרוקר מקווה שטוויטר "תיישם את המדיניות האמיצה שלה גם על נתניהו".

חבר נוסף במנזר המשתיקים הוא אלדד יניב, שפרסם ב"מאקו" טור בשבחי הצנזורה והוצאת שקרים מחוץ לגדר חופש הביטוי. יניב לא הסתפק בלהעלים רק את ראש הממשלה, אלא גם קבוצת אנשי תקשורת שאינם לרוחו, שאותם כינה "מחצרצים" ו"צבא שופרות", הציע בטוויטר "לנתק את השידור למזהמים", והסביר שאין זו אלא "הגנה עצמית כדי שלא נטבע במי ביוב". והיתה גם שלי יחימוביץ', פוליטיקאית ואשת תקשורת, שקראה לקטוע שידורים בשם "הדמוקרטיה המתגוננת".

את הסכנה והניתוק מחללית האם שמגולמים בטקסטים הרודניים האלו אין צורך להסביר, וגם לא את המניע. הכמיהה לכוח והפנטזיה המעוותת לסנן עבור הציבור מה יראה ואת מי ישמע ברורות כשמש, וכך גם המגלומניה שגורמת למובילי דעה לראות באזרחי המדינה עדר שטוח ומטומטם שאינו יודע להבחין בעצמו בין אמת לשקר.

שום דבר מזה גם לא באמת חדש. ב"הארץ" כבר הפצירו ברשות השנייה ש"תיקח את המיקרופון" משמעון ריקלין, אחרי ברדוגו מתנהל זה שנים מצוד, ובטוויטר לא מסתירים את התקווה שיחד עם נתניהו "ייעלמו השופרות". גם טקסי ההתנפלות על עמדת השידור של ערוץ 20 בכיכר הבימה בתל אביב ("אצבע בעין") התחילו לפני שביידן ניצח. התנהגותן של רשתות השידור והרשתות החברתיות בארה"ב רק העניקה משנה תוקף לקדחת ההשתקה של השמאל הישראלי, שממהר להביא לשכונה את האח הגדול מאמריקה כדי שירביץ בשבילו לפושטקים מהרחוב.

באופן אירוני לוקים הקוראים לצנזורה בכל מה שהאשימו בו (לא פעם בצדק) את הנשיא טראמפ. במציאות בכל אחד מהם מסתתר טראמפ קטן, כזה שמעוניין לשמוע רק את עצמו ולהשתיק כל ביקורת, כזה שדמוקרטיה היא רק מילה ריקה עבורו והיא כלי כדי לכפות על כולם להתיישר מאחוריו. רק הם יודעים מה האמת, כל השאר שקרנים, והם אפילו מצייצים על כך באובססיה בטוויטר. צריך לקחת אותם ברצינות ולזכור היטב את מה שהם עצמם אמרו לנו תמיד: לאנשים מסוגם אסור לתת לעולם כוח.