ח"כ מארק, לא מתקנים עוול בעוול

אני לא הראשונה שטוענת, ולא טוענת זאת לראשונה, שמערכת המשפט שלנו זקוקה לאתחול מחדש. הבעיה האקוטית ביותר רובצת כמובן בבית המשפט העליון, ושם הטעות המקובלת לכנות את השופטים "שופטי עליון", בחינת אלים היו, לא מצחיקה כבר איש.

רוב השופטים בבית המשפט העליון שלנו טועים בתפיסתם את עצמם. הם בטוחים שהם שופטי עליון, אבל הדבר היחיד שהם מתעלים בו על אחרים, הוא התנשאותם מעם - ומנבחריו, כשהם פוסלים חוקים. נאמנים לגילדה המשפטית ולערכיה, הם כמו פועלים בתיבת תהודה אידיאולוגית, שרק מעצימה את חוסר האמון הציבורי. כשהם דנים, והם דנים הרבה, בסוגיות שנמצאות בלב המחלוקות הפוליטיות, האזרחיות, המדיניות, הביטחוניות, הממשליות - הכרעותיהם יסתדרו להפליא עם תפיסת עולם יונית, ליברלית, שמאלית, חילונית. גישתם האקטיביסטית מהדהדת את תפיסת "הדמוקרטיה המהותית", היקרה כל כך לליבו של המחנה הנאור.

יש איך לשנות את האבסורד הזה, ויש איך לא. במשך כהונתה כשרת המשפטים הראתה איילת שקד איך אפשר, בשקט ובאלגנטיות, תוך דבקות במטרה, יצירת בריתות והפעלת מנופים, לגוון את בית המשפט בכל ערכאותיו, ובייחוד בזו העליונה. אבל אפילו היא נתקלה בקירות פלדה וזכוכית, וקיצור הקדנציה שלה מנע ממנה לסיים את המלאכה הרבה.

לעומתה, ח"כ עו"ד אוסנת מארק מדגימה לנו את האפשרות השנייה, איך לא לשנות את המערכת. כחברה בוועדה למינוי שופטים, היא הודיעה קבל עם ש"אין מצב שאמנה שופטים שמאלנים". זו גישה נפסדת ולא הגונה, הן כלפי השופטים שנפסלים על ידיה, שמועמדותם נדחית רק בשל דעותיהם ולא בשל כישוריהם (אני מניחה שגם בשמאל יש שופטים המבקשים צדק ולא רק דיקטטורה אקטיביסטית), והן כלפי השופטים שהיא מקדמת, כי הם יוכתמו לעד בתור אלו שקודמו בשל דעותיהם ולא בשל כישוריהם. ולא רק הם - המערכת השיפוטית כולה תוכתם, והעובדה שזה נעשה עד כה על ידי "הצד השני" במחשכים ובמתק שפתיים, לא הופכת את זה ללגיטימי. אם הכוונה היא לתקן באמת, אסור לנקוט אותן שיטות שקלקלו מלכתחילה.

דרכה של מארק לא תורמת מאום, כי היא מעתיקה את מסורת אהרן ברק שלא לקדם את מי שלא חושב "כמונו", וזה בדיוק הדבר שממנו יש להתנער. נכון, גם השרה שקד השתמשה פעם בביטוי "סניף של מרצ" כדי לתאר את בג"ץ (של פעם), אבל האם להפוך אותו לסניף של מולדת או ליכוד יעזור? השאיפה היא שבית המשפט שלנו יהיה מצוין, צודק, פלורליסטי, מחובר למציאות הישראלית וסובלני, שזה בדיוק ההפך מ"אין מצב שאני אמנה שופט שמאלני".

כל זה עוד נעשה בצעקות ("אני לא צועקת, אני ברורה", כפי שהבהירה ליהודה שלזינגר בראיון בגיליון שישי) ובבוטות פופוליסטית. בקרוב ודאי נראה אותה הופכת לשרה; אולי לשם היא מכוונת - וזה בסדר. רק חבל שבינתיים היא הופכת את הוועדה למינוי שופטים לקרקס, ואת השופטים שבהם היא תומכת, שחלקם ראויים ביותר, לבופונים בזירה, הכל כדי שמצביעי הפריימריז בליכוד יראו איזה פייט היא נותנת לשמאל. ככה לא מתקנים, ככה לא מחזירים אמון במערכת.