ברית המתונים של המסורתיים משני הצדדים

ח"כ ד"ר עבאס מנצור, איש התנועה האסלאמית הדרומית, הוא אחד המנהיגים המסקרנים בסביבה. בראיון שנתן למירון רפפורט לפני כשנה, אפיין את התנועה שהוא ממוביליה ככזו שדוגלת במתינות דתית ובחיפוש אחר האמצע, ה"חאל ואסט" של האסלאם - כאלטרנטיבה לפונדמנטליזם הקיצוני.

הגישה המתונה הזו מובילה גם תפיסה פוליטית פרגמטית. בימים אלו נרקמת התקרבות, אולי אפילו ברית, בין מפלגתו לבין הליכוד. רק אתמול בוועדת הפנים של הכנסת הרעיף מנצור שבחים על השר אמיר אוחנה על טיפולו באלימות בחברה הערבית. אוחנה ענה לו בכמה דקות של נאום בערבית. האם ההסכמים עם מדינות המפרץ המתונות "עושים עלייה" ומבשרים על גישה חדשה ביחסים בין יהודים לערבים?

אחרי שנים שבהן השיח בין יהודים לערבים עבר דרך מסננת האליטות הליברליות של שני העמים, שדמיינו מזרח תיכון חדש שנראה יותר כמו חלום אירופי מרוחק, דווקא מי שבמשך שנים הוגדר כ"מכשול לשלום" - המחנה הלאומי־מסורתי המתון - פונה למקביליו בעולם הערבי מחוץ לישראל ובתוך ישראל ויוצר חיבור שעשוי לשנות את המפה. "מה שחדש אצלי הוא שלא ירשתי את החלוקה הקדושה בין שמאל לימין, כאילו אנחנו בכיס של מה שנקרא 'השמאל הציוני'. ראינו מה עשה לנו השמאל בעבר", כתב מנצור בפייסבוק.

החיבור של "המסורתיים משני הצדדים" יושב על שני אדנים. האחד, כלכלי. כשם שמדינות המפרץ מבינות את היתרונות הכלכליים בחיבור עם ישראל, כך הציבור הערבי בתוך ישראל רואה את ההשקעה הממשלתית המאסיבית בשנים האחרונות שיצרה צמיחה משמעותית במגזר. חלק גדול בחברה הערבית השתדרג בשנים האחרונות למעמד ביניים, והוא מעוניין לקחת חלק בציבוריות הישראלית.

חשוב לא פחות, החיבור הזה הוא עדות לשינוי עומק תרבותי ודתי. מהצד הערבי חיבור עם ישראל מבטא תגובת נגד לקיצוניות האיראנית והאסלאמיסטית; הכרה בישראל, בין השאר על ידי פוסקי ההלכה האסלאמית במפרץ, מבטאת מתינות דתית שחיכינו לה שנים. מהצד שלנו, חיבור לעולם הערבי מסמל שינוי פרדיגמה: מציונות אירופית שמתבססת על שלילת המזרח ובניית "וילה בג'ונגל", לגישה משתלבת שמכבדת את הדת ואת המסורת הערבית ויודעת להבדיל בין חבר לאויב. במקום "שלום עכשיו" על העץ, מציע המחנה הלאומי־מסורתי "שלום בית" ביד.

ממשלת המחנה הלאומי־מסורתי שילבה בתוכה את החרדים והכניסה אותם למדורת השבט הישראלית. לפנינו תהליך דומה גם ביחס לחברה הערבית. חלק הארי של הציבור הערבי מעוניין להשתלב בניהול המדינה. גם אם לא יצביעו לליכוד, האפשרות של שיתוף פעולה על השולחן. ברית המתונים של המסורתיים היהודים והמוסלמים, הדוגלים ב"דרך האמצע", לא צריכה להיעצר בדובאי ובבחריין. היא הבסיס לשיפור מתמיד של יחסי השכנות כאן בסביבתנו הקרובה.