"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברית המתונים של המסורתיים משני הצדדים

,עודכן

ח"כ ד"ר עבאס מנצור, איש התנועה האסלאמית הדרומית, הוא אחד המנהיגים המסקרנים בסביבה. בראיון שנתן למירון רפפורט לפני כשנה, אפיין את התנועה שהוא ממוביליה ככזו שדוגלת במתינות דתית ובחיפוש אחר האמצע, ה"חאל ואסט" של האסלאם - כאלטרנטיבה לפונדמנטליזם הקיצוני.

הגישה המתונה הזו מובילה גם תפיסה פוליטית פרגמטית. בימים אלו נרקמת התקרבות, אולי אפילו ברית, בין מפלגתו לבין הליכוד. רק אתמול בוועדת הפנים של הכנסת הרעיף מנצור שבחים על השר אמיר אוחנה על טיפולו באלימות בחברה הערבית. אוחנה ענה לו בכמה דקות של נאום בערבית. האם ההסכמים עם מדינות המפרץ המתונות "עושים עלייה" ומבשרים על גישה חדשה ביחסים בין יהודים לערבים?

אחרי שנים שבהן השיח בין יהודים לערבים עבר דרך מסננת האליטות הליברליות של שני העמים, שדמיינו מזרח תיכון חדש שנראה יותר כמו חלום אירופי מרוחק, דווקא מי שבמשך שנים הוגדר כ"מכשול לשלום" - המחנה הלאומי־מסורתי המתון - פונה למקביליו בעולם הערבי מחוץ לישראל ובתוך ישראל ויוצר חיבור שעשוי לשנות את המפה. "מה שחדש אצלי הוא שלא ירשתי את החלוקה הקדושה בין שמאל לימין, כאילו אנחנו בכיס של מה שנקרא 'השמאל הציוני'. ראינו מה עשה לנו השמאל בעבר", כתב מנצור בפייסבוק.

החיבור של "המסורתיים משני הצדדים" יושב על שני אדנים. האחד, כלכלי. כשם שמדינות המפרץ מבינות את היתרונות הכלכליים בחיבור עם ישראל, כך הציבור הערבי בתוך ישראל רואה את ההשקעה הממשלתית המאסיבית בשנים האחרונות שיצרה צמיחה משמעותית במגזר. חלק גדול בחברה הערבית השתדרג בשנים האחרונות למעמד ביניים, והוא מעוניין לקחת חלק בציבוריות הישראלית.

חשוב לא פחות, החיבור הזה הוא עדות לשינוי עומק תרבותי ודתי. מהצד הערבי חיבור עם ישראל מבטא תגובת נגד לקיצוניות האיראנית והאסלאמיסטית; הכרה בישראל, בין השאר על ידי פוסקי ההלכה האסלאמית במפרץ, מבטאת מתינות דתית שחיכינו לה שנים. מהצד שלנו, חיבור לעולם הערבי מסמל שינוי פרדיגמה: מציונות אירופית שמתבססת על שלילת המזרח ובניית "וילה בג'ונגל", לגישה משתלבת שמכבדת את הדת ואת המסורת הערבית ויודעת להבדיל בין חבר לאויב. במקום "שלום עכשיו" על העץ, מציע המחנה הלאומי־מסורתי "שלום בית" ביד.

ממשלת המחנה הלאומי־מסורתי שילבה בתוכה את החרדים והכניסה אותם למדורת השבט הישראלית. לפנינו תהליך דומה גם ביחס לחברה הערבית. חלק הארי של הציבור הערבי מעוניין להשתלב בניהול המדינה. גם אם לא יצביעו לליכוד, האפשרות של שיתוף פעולה על השולחן. ברית המתונים של המסורתיים היהודים והמוסלמים, הדוגלים ב"דרך האמצע", לא צריכה להיעצר בדובאי ובבחריין. היא הבסיס לשיפור מתמיד של יחסי השכנות כאן בסביבתנו הקרובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר