עדיין יותר טובה מכולן

1. למרות ההתקדמות של מכבי חיפה (לאו דווקא מול אשדוד) ומצבן של יריבותיה האחרות בצמרת - להפועל ב"ש 3 זרים אדירים אבל סגל בינוני וקצר, ולבית"ר ירושלים ייקח הרבה זמן להתגבש – הכל מתנקז בסופו של דבר למכבי ת"א. היא עדיין יותר טובה מכולן, יש לה סגל רחב ומנוסה, אבל כניסתו של המאמן החדש שלה, גיורגוס דוניס, לעניינים, היא איטית ומנומנמת. אולי, בגלל קשיי יריבותיה – גם פתיחת עונה רעה, היא לא סוף העולם וניתנת לתיקון, עד כדי זכייה בכתר שלישי רצוף.

האיום היחיד הוא מצידה של מכבי חיפה, וגם אם הגנתה של מכבי ת"א היא כבר לא מבצר כמו בימי ז'ראלדש ואמאדור, וסאבוריט נראה סהרורי שלא לומר גרוע יותר בפוסט קורונה שלו, עדיין יש לה את הכלים הקלאסיים שלה, ואת משולש החסינות – גלזר, פרץ, גולסה – שאמור לשמור על היתרון האיכותי שלה.

דוניס ויתר מראש וזרק את המשחק מול ויאריאל לעזאזל כשהמטרה להשאיר הרכב רענן לדוחא מול היריבה הלכאורה הכי נוחה כרגע (חוץ מהפועל ת"א), אבל שוב קיבלנו אנרגיה נמוכה שהפכה לכמעט בוכה גדולה בדקה ה־12, כשהרננדס אולי נגע בכדור בידו ברחבה, אבל התערבות VAR ארוכה הפכה את החלטתו של גל ליבוביץ על פנדל לסכנין.

אותה סכנין שבינתיים פתחה את העונה רע כפי שפתחה את העונה שעברה בלאומית, לקחה קשה את ביטול הפנדל, ולכמה דקות מכבי ת"א ניצלה את הרפיון ופשיץ' סחט פנדל עבור יונתן כהן. זה הדבר העיקרי שעשו שם במחצית הזאת. פשיץ' היה מעורב בהכרעתו של המשחק אחרי 67 דקות, גם כאן באופסייד גבולי שלא עבר את שריקתו של לייבוביץ', אבל עם טיפול יפה בכדור, הוא כבש את השני, ואיפשר לדוניס לחזור לנשום.

2. למרות הפתיחה הטובה, וההופעות הנהדרות באירופה, והמחמאות ליוסי אבוקסיס, כפ"ס הצנועה, העמידה מראה שחרחרה מול ב"ש. זו תהיה עבורה עונה קשה, כי הפערים בתוך הסגל, בעיקר בין המקומיים לזרים הם תהומיים, ומספיק שתוציא צלע אחת (אקולטסה נכנס רק דקה 65), או שתיים (פציעתו של ויטור), וכבר מופרים האיזונים, וכפ"ס היתה שווה יותר משיוויון. מכל המשחקים היום יכולה מכבי חיפה לצאת מעודדת, אבל מי שהכי מבואסת זו אשדוד – איזו פראיירית, היא מספרת לעצמה משלשום.