לא ההוצאות הן שמדאיגות
הוצאות הממשלה הישירות להתמודדות עם משבר הקורונה עומדות עד כה על יותר מ-51 מיליארד שקלים. אפשר להוסיף את המילה "בלבד", אף שמדובר בסכום עצום, מכיוון שהוא עוד רחוק מהסכום שהוקצה לעניין. גם יחסית למדינות אחרות הוא אינו ענק במיוחד. אלא שעל הסכום הזה נכון להוסיף לפחות 4.3 מיליארד שקלים - הקיטון בהכנסות המדינה.
העובדות שלפיהן האוצר נמצא בהתארגנות מחודשת והממשלה בתת-תפקוד מבני, מדאיגות יותר מהוצאות הממשלה. באוצר אין עדיין חשב כללי, והיחסים הרעועים שם בין הפקידות לשר הם לא עניין חדש - והוא דורש פתרון מיידי. הממשלה גם לא מגובשת דיה כדי להוביל תוכניות פיתוח הנדרשות כבר עכשיו כדי לסמן אופק של צמיחה.
במקביל לירידה המובנת בהכנסות המדינה ולגידול בהוצאות, חשוב לתמרץ את ענף הבנייה - אחד ממנועי הצמיחה החשובים, שנכנס לתרדמת. זה הזמן להחיש תוכניות להתחדשות עירונית, גם בחקיקה. זה הזמן להוריד מסים, כדי ליצור תמריצים לגיוס עובדים ולצמיחה. אם נמתין לממשלה הבאה, היא עלולה לפעול מתוך לחץ, ולהעלות מסים כדי לצמצם את הגירעון - דבר שעלול להביא לתוצאות הפוכות מהרצוי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
